Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ומחית. שינמי"נט בְּלַעַז, שֶׁנֶּהְפַּךְ מִקְצַת הַלֹּבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַשְּׂאֵת לְמַרְאֵה בָשָׂר, אַף הִיא סִימָן טֻמְאָה — שֵׂעָר לָבָן בְּלֹא מִחְיָה וּמִחְיָה בְּלֹא שֵׂעָר לָבָן — וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה מִחְיָה אֶלָּא בַּשְּׂאֵת, אַף בְּכָל הַמַּרְאוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן הוּא סִימָן טֻמְאָה:
Eine gesunde Stelle, Gesundheit in anderen Sprachen; wenn sich etwas von dem Weißen mitten im Flecken in Fleischfarbe verwandelt hat, auch das ist ein Zeichen der Unreinheit, weißes Haar ohne gesunde Stelle oder eine gesunde Stelle ohne weißes Haar (Tor. koh.); und obschon eine gesunde Stelle nur beim hochweißen Flecken erwähnt wird, so ist sie doch bei allen Farben und ihren Unterfarben ein Zeichen der Unreinheit.
וראה הכהן והנה שאת לבנה , לפי שמלת שאת אין במשמעו לובן , רק דבר הנראה גבוה מן העור , ויקרה כן גם בשאר המראות , על כן אמר לבנה , ולא אמר עמוק מן העור , לפי שאין מראה השאת עמוק , אלא נראית גבוהה , אבל בהרת שמראה עמוק מעור הבשר , ואי אפשר אלא במראה הלובן כמו שפרשנו , לא הוצרך לומר (פסוק ג') , בהרת לבנה , אבל אצל בהרת שאין מראה עמוק מן העור , הוצרך לומר (פסוק ד') ואם בהרת לבנה , וכן כאן בשאת שהיא גבוהה הוצרך לומר לבנה , זהו יישוב המקראות , ואין גבוהה ועמוק סימן טומאה , אלא סימני נגע הצרעת להבדילן בשמותיהן · והיא הפכה שער לבן , לפי שאין מדרך השאת להפוך השער ללבן , אמר שהשאת הזאת הפכה אותו , אבל בבהרת עמוק מעור הבשר עזה כשלג שמדרכה להפכו , אמר (פסוק ג') , ושער בנגע הפך לבן כלומר כדרכו · ומחית בשר חי בשאת , לא שצריך שתי סימנים שער לבן ומחיה , אלא שער לבן או מחיה , וכן דעת בעל הטעמים שהפסיק תחת מלת לבן , ואילו צריך שתיהן היה לו להפסיק במלות בעור , וא"כ וי"ו ומחית כמו או וכמו ומכה אביו ואמו (שמות כ"א ט"ו) , וכן מצינו למעלה בענין שהשער לבן לבד סימן טומאה וטמא , ועוד שלפנינו אמר פרח בכלו טהור , ואעפ"כ כשחזר ובא מחיה טמא , הרי שהמחיה לבדה סימן טומאה , אלא שהכתוב מזכיר כל סימני טומאה שיוכל הכהן לראות בתחלה , והן שער לבן ומחיה , דאילו פסיון אינו סימן בתחלה , ואמר שיטמאנו מיד , ואח"כ יפרש דיני המחיה , וכמו שנהג הכתוב בבהרת שתחלה אמר כל הסימנים שמראיה עמוק מן העור ושער הפך לבן , אעפ"י שאין צורך שיהי' מראה עמוק מן העור , ואח"כ אמר ואם בהרת לבנה וגו' , זהו לפי הפשט , אבל בת"כ אמרו יכול עד שיהא בה שער לבן ומחיה , ת"ל צרעת נושנת היא , היא טמאה ואינה צריכה דבר אחר לסעדה , ויראה לי פרושו דצרעת נושנת שב לבד על המחיה , שמטמאה שלא הפוכה , ולמדנו שמחיה לבדה מטמאה , ולפי שנאמרו שתיהן , דרשו מזה שמקום בהרת באור כגריס הקילקי מרובע שהן ל"ו שערות · ומחית , לשון רפואה כמו עד חיותם , כי בשר חי הוא בשר בריא המרגיש , כלומר בתוך הנגע יש בשר בריא שאינו לבן , והנגע מקיפתו מכל צד , זהו סימן טומאה , ובפי' ראב"ע ז"ל ומחית פירוש בשר חי , והנה הבשר שלא ירגיש איננו כן , ורש"י ז"ל פי' שיניעי"נט בלע"ז [°בל"א גזונדהייט , היילונג)°] , שנהפך מקצת הלובן שבתוך השאת למראה בשר , ודבריהם כדברנו , אלא שאין צורך שיהפך מקצת הלובן למראה בשר , שהרי גם אם מתחלה השאירה השאת בתוכה מקום בשר חי ג"כ טמא , ושמו שיתבאר בסמוך , ורשב"ם ז"ל פי' ומחית בשר חי , לא כמו מבושל , כי אם חי , שנגלה חתיכת בשר בתוך הנגע , ולא ידעתי טעמו , אלא מחיה בשר האדם עצמו , מקום שאין בו מראה נגע , לא בשר שגדל מחדש :
V. 10. שער לבן :והיא הפכה שער לבן ist nur für den נגע ein סימן טומאה der ihn hervorgebracht. Ist aber der ursprüngliche נגע, innerhalb dessen die Haarentfärbung entstanden, fortgegangen, und es bildet sich um das stehengebliebene שער פקודה) שער לבן) ein neuer נגע, so ist für diesen das שער לבן kein (ת׳׳כ) סימן טומאה. – ומחית בשר וגו׳ Nachdem bereits V. 3 שער לבן für sich allein als סימן טומאה erklärt ist, und ebenso in Versen 15 u. 16 מחיה allein, so bezeichnet das Waw kopul. ומחיה nicht die Verbindung beider סימנים als Bedingung der טמא-Erklärung, sondern die Gleichheit beider und zwar zunächst die räumliche: מחיה ist nur מטמא, wenn sie den Raum im Quadrat ausfüllt, den die Entfernung zweier Haare am Körper einnimmt, somit שתי שערות על שתי שערות. Indem gleichwohl שער לבן und מחיה zusammen in einem נגע genannt sind, so ist damit zugleich hinsichtlich der Größe eines נגע die Voraussetzung gegeben, daß beide nebeneinander darin Raum haben müssen. Es muss also :neben dem מחיה noch Raum für שתי שערות sein. Da nun ferner durch die Bezeichnung ומחית בשר חי בשאת, die Halacha gegeben ist, daß מחיה allseitig von שאת umgeben (מבוצר) sein, somit ihm zu beiden Seiten Raum für שתי שערות sein muss, so ist damit die Größe eines נגע überhaupt als sechs Haarraumbreite im Quadrat, also: sechsunddreißig Haarraumbreiten gegeben, und das ist eben das Maß eines ת׳׳כ) גריס הקלקי). Darin unterscheidet sich מחיה von מחיה ,שער לבן muss מבוצר sein, שער לבן muss auch innerhalb des נגע stehen, allein selbst am äußersten Rande ist es טמא, es ist מטמא מבוצר ושלא מבוצר (Negaim 4, 3). Auch darin unterscheiden sie sich: שער לבן ist nur הפכה שער לבן) מטמא הפוכה), d. h. מחיה ,שער לבן שקדמה לבהרת טהורה aber ist מטמא הפוכה ושלא הפוכה, d.h. auch מחיה שקדמה לבהרת טמאה (daselbst).