Die Torah - Die fünf Bücher Mose
הולך על גחון. זֶה נָחָשׁ, וּלְשׁוֹן גָּחוֹן שְׁחִיָּה, שֶׁהוֹלֵךְ שָׁח וְנוֹפֵל עַל מֵעָיו:
כל הולך. לְהָבִיא הַשִּׁלְשׁוּלִין וְאֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה:
הולך על ארבע. זֶה עַקְרָב:
כל. לְהָבִיא אֶת הַחִפּוּשִׁית, אשקר"בוט בְּלַעַז, וְאֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה:
מרבה רגלים. זֶה נַדָּל, שֶׁרֶץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַגְלַיִם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד זְנָבוֹ לְכָאן וּלְכָאן, וְקוֹרִין צינטפי"דש (ספרא):
Auf dem Bauche geht, das ist die Schlange (Tor. koh.); das Wort גחון bedeutet gebückt; sie geht gebückt und auf dem Bauche liegend. Alles, was geht, fügt Würmer und alles, was ihnen ähnlich ist, hinzu (Tor. koh.). Auf vieren geht, das ist der Skorpion. Alles, fügt den Käfer hinzu, Käfer in anderen Sprachen, und alles, was ihm ähnlich ist. Vielfüßer, das ist der Hundertfüßer, ein Kriechtier, das vom Kopf bis zum Schwanz auf beiden Seiten Füße hat; man nennt es Hundertfüßer (Tor. koh.).
כל הולך על גחון , כל המינים הטמאין שבארץ שאסר למעלה , כלם בעלי רגלים , על כן הודיע שמחוסרי רגלים ההולכים על גחון , כגון הנחש ותולעים הדומים לה ההולכים על בטנם כלם שקץ הם ולשון גחון שחייה לשון שח ונופל על מעיו , ובלשון תלמוד איתתך גוצא גחין ולחיש לה , ויראה בעיני כי הנחש בבריאה ראשונה היה הנכבד שבכל חית הארץ הולך על כפיו כנראה בפרשת בראשית , וכשנתקלל נאמר לו ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה (בראשי' ג' י"ד) לפי שכלם ירדו ממעלתן , אתה ארור מהן , כי לא תפול כפי מעלתך , אלא על גחונך תלך שלא יהיה לך רגלים כלל , ותשוה עם הגרוע שבשרץ הארץ , כנראה מפרשה זו : [°וכל הולך על ארבע , זה עקרב : כל , להביא את החפושית ואת הדומה לדומה (ת"כ) , ופרש"י שבדפוס חפושית (אשקרבוט) בלע"ז , ונראה שהוא שקארפיאן , ובשני הכ"י שבידי אינו°] : עד כל מרבה רגלים , זה נדל , שרץ שיש לו רגלים מראשו ועד זנבו לכאן ולכאן , וקורין לו ציגט פיס , (הונדרט פיסר [°וואורם , שסמו כך) . וכל לרבות את הדומה והדומה לדומה (ת"כ)°] : מרבה רגלים , שם לשרץ ידוע , וכמו שאמרו רז"ל בת"כ , זו נדל , , ושעור המקרא כל בעל רגלי' יותר מד' אסורין גם כן עד השרץ הנקרא מרבה רגלים : לכל השרץ , גם כאן הוסיף השורץ על הארץ בעבור שרץ המים בעלי סנפיר וקשקשת , ורבותינו ז"ל דרשו להביא תולעים שבעיקרי זתים ותאנים , אעפ"י שלא פרשו נקרא שורץ על הארץ לפי שמחובר הפרי לעץ , וי"א להביא תולעים שבאילן עצמו , [°ושמוש הלמ"ד לכל הוא לכלול הפרטים הנזכרים בל"א (איבערהויפט) כמש"ל°] :
V. 42. לא תאכלום, in diesem wiederholten Verbot wird Jebamot 114a zugleich die Warnung gefunden, להזהיר גדולים על הקטנים, auch selbst noch nicht zurechnungsfähigen Kindern nicht verbotene Speisen zu essen zu geben. ת׳׳כ lehrt dies Verbot an dem Ausdruck לא יאכל V. 41 und לא יאכלו V. 13, indem darin der מאכיל für das von ihm veranlaßte Gegessenwerden des Verbotenen verantwortlich gemacht wird. לחייב את המאכיל כאוכל (siehe ק׳׳א daselbst).