Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת. כְּגוֹן גָּמָל, שֶׁפַּרְסָתוֹ סְדוּקָה לְמַעְלָה אֲבָל לְמַטָּה הִיא מְחֻבֶּרֶת, כָּאן לִמֶּדְךָ שֶׁנִּבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה מְטַמְּאָה, וּבָעִנְיָן שֶׁבְּסוֹף הַפָּרָשָׁה פֵּרֵשׁ עַל בְּהֵמָה טְהוֹרָה:
Welches die Klauen spaltet, aber sie nicht vollkommen durchteilt, wie das Kamel, dessen Klaue nur oben gespalten, aber unten verbunden ist. Hier lehrt er dich, daß das Aas eines unreinen Tieres unrein macht; im Abschnitt am Ende der Parscha erklärt er dies auch bei reinen Tieren.
לכל הבהמה, [○א"ה אין שמוש הלמ"ד בזה כמו למ"ד ולאלה תטמאו האמור למעלה , שהרי נשוא המאמר טמאים הם לכם , אבל הוא למ"ד הכללי שזכרתי לך פעמים רבות, שעניינו בל"א (אבערהויפט) , כמו לכל יתדות החצר○] · אשר היא מפרסת פרסה , שיש לפורן ברגלה כעין מנעל , אבל שוסעת איננו שסע , שאינו חלוק לשתים , והם הסוס והחמור והפרד"א כמו שבארנו למעלה (פסוק ג') , ורשב"ם ז"ל אמר אעפ"י שהיא מפרסת פרסה , אבל שסע אין סדוקה כסוס וחמור , ויפה פי' , אבל רש"י ז"ל אמר כגון גמל שפרסתו סדוקה , אבל למטה היא מחוברת , ודברנו על זה (פסוק ד') · טמאים הם לכם . לישראל עמי טמאים לאכילה , וכן אמר אבל וכל הולך על כפיו , למדנו מפורש שבעלי שני סימני טומאה אסורים באכילה , ולכן מבשרם לא תאכלו האמור בראש הענין אבל בעלי סימן אחד על כל הטמאים שבענין , שהרי נאמר אבל הלאו טמא הוא לכם, וכן בעלי ב' סימנין שנאמר גם בהן טמאים הם לכם , שוין להם בדין זה :
V. 26. לכל הבהמה. Das in לכל steht in derselben Bedeutung wie das ל in ולאלה תטמאו (V. 24), auf welchen dieser Vers sich ja bezieht. In vier Gruppen wird von Versen 26-40 טומאת נבלה gelehrt, und zwar die der zum Genuss verbotenen Tiere in drei offenbar in ihrer Entfernung vom Menschen absteigenden Gruppen. V. 26. die Huftiere, aber nicht gespaltener Hufe und nicht wiederkauend. Sie stehen unter den unreinen Tieren durch den Huf dem Menschen am nächsten. Sodann V. 27 die unbehuften Pfotentiere, und endlich V. 29 acht der noch entfernteren kleinen Kriechtiere. V. 39 folgt dann die vierte Gruppe, – נבלת בהמה טהורה טמאים הם לכם –. Aus dem Vergleich mit V. 31: אלה הטמאים לכם וגו׳ ergibt sich, daß dieser Satz hier, sowie die gleichen Verse 27 und 28, nur von טומאת מגע und nicht von איסור אכילה zu verstehen sei und dürfte die Absicht dieser Wiederholungen zu ermitteln sein.