Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וְשֶׁ֖קֶץ יִהְי֣וּ לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וְאֶת־נִבְלָתָ֖ם תְּשַׁקֵּֽצוּ׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Und Abscheu sollen sie euch sein, von ihrem Fleisch sollt ihr nicht essen, und ihren ihrem Element entnommenen Leib als Abscheu halten.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Von ihrem Fleische sollt ihr nicht essen, und vor ihrem Aas sollt ihr Abscheu haben.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Als Ekel sollen sie euch gelten; esset ihr Fleisch nicht und ihr Aas sei euch ekelhaft.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

אונד זאלל אייך יעדערצייט איין גרייאל בלײ= בען , פֿען איהרעם פֿליישע זאללט איהר ניכט עסען, אונד פֿאר איהרעם אַס זאללט איהר אבשייא האבען .

Onkelos

וְשִׁקְצָא יְהוֹן לְכוֹן מִבִּסְרְהוֹן לָא תֵיכְלוּן וְיָת נְבִלְתְּהוֹן תְּשַׁקְצוּן

Raschi

ושקץ יהיו. לֶאֱסֹר אֶת עֵרוּבֵיהֶן אִם יֵשׁ בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם (ספרא):

מבשרם. אֵינוֹ מוּזְהָר עַל הַסְּנַפִּירִים וְעַל הָעֲצָמוֹת (שם):

ואת נבלתם תשקצו. לְרַבּוֹת יַבְחוּשִׁין שֶׁסִּנְּנָן; יַבְחוּשִׁין מושיירונ"ש בלע"ז (חולין ס"ז):

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Ein Greuel seien sie, die Mischung zu verbieten, in die etwas von 11 ihnen gekommen ist, wenn es einen Geschmack verursacht (Tor. koh.). Von ihrem Fleische, Flossen und Knochen sind nicht verboten (Tor. koh.). Und ihr Aas sollt ihr verabscheuen, fügt Fliegen hinzu, die im Sieb zurückgeblieben sind (Tor. koh.); Fliegen = kleine Mücken.

Biur von Moses Mendelssohn

ושקץ יהיו לכם , כפי הפשט שקץ הם לכם כמודיע שהבריות שבמים שקץ הם לכם , ואחריו חוזר ומלוה ושקץ יהיו לכם , שאל יקל זה הדבר , כי יהיו בעיניכם כדבר משוקץ , ומפרש לענין מה , מבשרם לא תאכלו , וזה עשה ולא תעשה , ורבותינו ז"ל דרשו ושקץ יהיו לאסור ערוביהן אם יש בו בנותן טעם · מבשרם , פרשתיו · ואת נבלתם תשקצו , אין אנו יודעין לאיזו ענין נאמר , אם לאסור אכיל' , כבר אמור מבשרם לא תאכלו , ואם לטומאה אין טומאה נוהגת בהן , ומהו אם כן השקוץ בנבלתם , והיה נראה לפרש לאסור נבלתם בהנאה , כדבר משוקץ , ושאסור נבלתם בהנאה, כדבר משוקץ , ושאסור לעשות סחורה בהן , ואל זה כיון יב"ע שאמר וית נבלתהון תשקצון ומן הנייתהון תתרחקון תרגמו כמו שקץ תשקצנו הנאמר בע"ז , אבל לא כוון להלכה שהן מותרין בהנאה , אולי בא ללמד על בעלי סנפיר וקשקשת שאינן צריכין שחיטה או נחירה , ושהמתים מאליהן מותרין לאכילה , לכן אמר בטמאים ואת נבלתם תשקצו , שאסורין בהייהן לשחטן או לנוחרן ולאכלן וגם במותן , ללמדנו שבטהורים גם נבלתם מותרת , אבל רבותינו ז"ל אמרו לרבות יבחושין שסננן , כלומר אעפ"י שהתרתי לך לשתות מי כלים שהשריצו , אין זה אלא בהיותן חיים מעורבים במים , אבל אם סנן המים , ונפרדו יבחושין מהם , את נבלתם במותם תשקצו ואסורין באכילה , ורש"י ז"ל כתב יבחושין מיסייל"ש בלע"ז, והוא בל"א ( קלייני פליגן ) או ( מיקן ) :

Text herunterladen