Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָ֠ר וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒ קְח֣וּ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֔ה וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Mosche sprach zu Aharon und zu seinen übrig gebliebenen Söhnen Elasar und Itamar: Nehmet das von den Feuergaben Gottes übrige Huldigungsopfer und esset es als Mazzot neben dem Altar, denn ein Heiligtum der Heiligtümer ist es.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Moscheh sagte zu Aaron und seinen noch übrigen Söhnen, Elasar und Itamar: Nehmt das von den Feueropfern des Ewigen übrigbleibende Speiseopfer, und eßt es, in ungesäuertem Brode, neben dem Altar, denn es ist ein Allerheiligstes.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und Mosche redete zu Ahron und seinen übriggebliebenen Söhnen Eleasar und Ithamar: Nehmet das von den Feueropfern HaSchems übriggebliebene Speisopfer und esset es als ungesäuert Brot neben dem Altare, denn es ist hochheilig.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
משה זאגטע צו אהרן אונד זיינען נאך איבריגען זעהנען , אלעזער אונד איתמר : נעהמט דאז פאן דען פייעראפפערן דעם עוויגען איבריגבלייבענדע שפייזאפפער , אונד עסט עס , אין אונגעזייערטעם בראדע , נעבען דעם אלטאר , דען עס איזט איין אללערהייליגסטעם ·
Onkelos
וּמַלִיל מֹשֶׁה עִם אַהֲרֹן וְעִם אֶלְעָזָר וְעִם אִיתָמָר בְּנוֹהִי דְאִשְׁתָּאֲרוּ סִבוּ יָת מִנְחָתָא דְאִשְׁתָּאָרָת מִקֻרְבָּנַיָא דַיְיָ וְאִכְלוּהָ פַטִיר בִּסְטַר מַדְבְּחָא אֲרֵי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא
Raschi
הנותרים. מִן הַמִּיתָה, מְלַמֵּד שֶׁאַף עֲלֵיהֶן נִקְנְסָה מִיתָה עַל עֲוֹן הָעֵגֶל, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט'), וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ, וְאֵין הַשְׁמָדָה אֶלָּא כִלּוּי בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ב'), וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל, וּתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בִּטְּלָה מֶחֱצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט'), וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא:
קחו את המנחה. אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם אוֹנְנִין וְקָדָשִׁים אֲסוּרִים לְאוֹנֵן:
את המנחה. זוֹ מִנְחַת שְׁמִינִי וּמִנְחַת נַחְשׁוֹן (ספרא):
ואכלוה מצות. מַה תַּ"ל? לְפִי שֶׁהִיא מִנְחַת צִבּוּר וּמִנְחַת שָׁעָה וְאֵין כַּיּוֹצֵא בָהּ לְדּוֹרוֹת, הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בָּהּ דִּין שְׁאָר מְנָחוֹת (שם):
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Den Übriggebliebenen, vom Tode, das lehrt, daß 12 auch über sie wegen der Schuld mit dem Kalbe der Tod verhängt worden war; so heißt es (Deut. 9, 20), und gegen Aharon zürnte der Ewige, ihn zu vernichten; unter Vernichtung versteht man den Tod der Kinder, wie es heißt (Amos 2, 9), ich vernichtete seine Frucht in der Höhe; doch das Gebet Mosches hob die Hälfte auf, so heißt es (Deut. 9, 20), und ich betete auch für Aharon in jener Zeit (Waj. rab. 10). Nehmet das Speiseopfer, wenn ihr auch Trauernde seid und Heiligtümer dem Trauernden am Todestage verboten sind. Das Speiseopfer, das ist das Speiseopfer des achten Tages und das Speiseopfer von Nachschon (Tor. koh.). Und esset es ungesäuert, was lehrt dies? Weil es ein Speiseopfer der Gemeinde und ein einmaliges Speiseopfer, das später nicht wiederholt wurde, war, mußte er erklären, daß die Vorschrift der übrigen Speiseopfer darauf anzuwenden sei (Tor. koh.).
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
V. 12. הנותרים, wir haben bereits an einem anderen Orte auf einen Unterschied zwischen נותר und נשאר aufmerksam gemacht. Wir glauben, daß נותר das Übrigbleiben dessen bezeichnet, was auch für eine Vernichtung bestimmt gewesen, so gleich: כהנים משולחן גבוה קזכו :המנחה הנותרת מאשי ד׳ Daher wird in ת׳׳כ in dem Ausdrucke בניו הנותרים die Andeutung gefunden, daß auch sie einer ähnlichen Versuchung wie die Brüder ausgesetzt gewesen, sich aber durch Ermannung gerettet.
את המנחה: es ist dies das Kap. 9, 4 vorgeschriebene מנחת צבור; das, wie dort bemerkt, außer עומר das einzige מנחת צבור הנקמצת ist. Außerdem war auch noch מנחת נחשון (Bamidbar 7, 13) vorhanden, das auch an demselben Tage zur Darbringung gekommen war.