Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויעתר אל ה'. נִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה, וְכֵן אִם בָּא לוֹמַר וַיַּעְתִּיר, הָיָה יָכוֹל לוֹמַר, וּמַשְׁמָע וַיַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן וַיִּפְעַל, מַשְׁמָע וַיִּרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל:
Und flehte zum Ewigen, betete mit Inbrunst; wenn er dafür ויעתיר im Hiphil gesagt hätte, so hätte es dieselbe Bedeutung gehabt; der Sinn wäre dann gewesen, er mehrte das Gebet; jetzt, da er den Kal anwendet, bedeutet es auch, er mehrte zu beten.
[°ויעתר, רש"י ז"ל רוצה כאן להבדיל בין הקל משרש זה שפירושו וירבה בתפלה ובין הפעיל שענינו וירבה להתפלל, ולא ירדתי לסוף דעתו, והנראה מן הכתוב שלשניהם כוונה אחת, כי משה אמר לפרעה והעתרתי בהפעיל, והכתוב יאמר עליו ויעתר בקל, וכ"כ הראב"ע יש מלות בלשון הקדש שהן שוות בטעם והן משני בניני' מהקל ומהכבד כמו ויעתר אל ה'. והעתרתי אל ה'. וכמו אשר אנכי מורה' הנער רץ והוא ירה החצי (שמואל א' כ' ל"ו), ואלה המלות שהן ככה מועטות הן במספר עכ"ל°]
