Die Torah - Die fünf Bücher Mose
להוציא את הכנים. לִבְרֹאתָם וּלְהוֹצִיאָם מִמָּקוֹם אַחֵר:
ולא יכלו. שֶׁאֵין הַשֵּׁד שׁוֹלֵט עַל בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּשְּׂעוֹרָה (סנהדרין ס"ז):
Das Ungeziefer hervorzubringen, sie zu erschaffen und aus einem anderen Orte hervorzubringen. Aber sie konnten nicht, weil der Dämon über ein Geschöpf, das kleiner als ein Gerstenkorn ist, keine Macht hat (Sanhedrim 67b).
hervorbringen. Oder: »wieder wegzubringen« die Insekten (Chizkuni, Hirsch).
ויעשו כן , שהכו עפר הארץ או תחבולה אחרת · להוציא את הכנים , לבראותם או להוציאם ממקום אחר · ולא יכלו , שבה מאת השם היתה שלא הצליחו במעשיהם בפעם הזאת , וה' שהכל שלו והכל בידו , עשה כרצונו , והנראה בעיני עוד , כי מכת הדם להפוך תולדת המי' לדם , ומכת הצפרדעים להעלותם מן היאור , יכלו לעשות כן , כי אין בהם בריאה או יצירה , כי לא אמר הכתוב ויהיו הצפרדעי' רק ותעל הצפרדע שנאספו ועלו ממקומם , רק מכת הכנים היתה יצירה , ואין טבע העפר להיות כנים , על כן אמר והי' לכנים , ואמר להוצי' את הכנים , כענין תוצא הארץ נפש חיה וגו' ויהי כן ( בראשי' א' כ"ד ) , ולא יכול לעשות כמעשה הזה , זולתי היוצר ית' ואמר ויעשו כן ולא יכלו , כי השתדלו בכל כחם לנסות מאתם ולא הי' בהם כח · ( מדברי הרמב"ן ) · [° ותהי הכנם וגו' , הזכיר עוד הפע' לומ' כי היתה המכה אף בחרטמי' , כ"כ הראב"ע , ולדברנו יהי' זה כלל שאחר הפרט °] : ( טו ) אצבע אלהים הוא , הודו במעשה אהרן שהי' מאת האלהים ולא ע"י מעשה כשפים , ואולם פרעה לא שמע גם אל חרטומיו , ולא קרא להם מן העת ההיא והלאה , כל כך החזיק את לבו [ ° והנה הראב"ע פי' שאמרו לפרעה לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכוכבים על ארץ מצרים , כי פרעה לא כחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה , וזה כדרך כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא הי' לנו ( שמואל א' ו' ט' ) , מן השמים , על כן חזק לב פרעה , והרמב"ן טען עליו ואמר כי המקרה לא יקרא אצבע אלהים , רק המכה הבאה מאתו בעונש תקרא יד ה' ואצבע אלהים , כאשר נאמר בכתוב שהביא לא ידו נגעה בנו , וכתיב וירא ישראל את היד הגדלה ( לקמן י"ד ל"א ) , והיתה יד ה' בכם ובאבתיכם ( שמואל א' י"ב ט"ו ) , כבדה מאד יד האלהים שם ( שם ה' י"א ) עכ"ד , ולדעתי כוונת הראב"ע היא שהודו כי מכה היא מאת האלהים אבל לא בעבור ישראל לשלחם , רק לעונש עון אחר , וכוונתו במה שאמר כפי מערכת הכוכבים , כי המה האמצעיים לעשות בארץ כפי מה שגזרה חכמתו , אם לשבט ואם לחסד , ואצבע שרשו בצע והאל"ף נוספת , כי כן מצאנו במשנה שעשו ממנו פעל והשתמשו ממנו בבנין הפעיל , ואם היו שניהם שוים הממונה אומר להם הבציעו ( יומא פ"ב מ"א ) , ופירשו שם בגמר' ( שם דף כ"ב ע"ב ) תנא הוציאו אצבעותיכם למנין °] · כאשר דבר ה' , ולא ישמע אלכם פרעה ( לעיל ז' ד' ) : ( טז ) הנה יוצא המימה , בארץ מצרי' אין גשם ואין מטר סוחף , ונהר נילוס עולה ומשקה את כל השדות , כידוע , וכאשר יגאו המי' לעלות , כן תרבה הברכה בשדות , והשבע בכל ארץ מצרי' , לכן דרך המלכי' לצאת ולראות עד אנה עלה הנהר :
V. 14. להוציא, siehe oben V. 4. Nachdem sie dreimal ihre Ohnmacht erprobt hatten, bekannten sie demütig: אצבע אלקי׳ היא, und traten auch nicht wieder auf. — אצבע אלקי׳: wie eine unmittelbar von Gott gesandte Plage נגע, eigentlich: Berührung heißt, so drückt der Satz אצבע א׳ היא daßelbe durch Finger, als das Organ der Berührung aus. Beidem liegt die Anschauung zu Grunde: Gewöhnliche Leiden lässt Gott durch Vermittlung der durch ihn bestehenden Naturordnung eintreten. Er tritt dabei nicht in unmittelbare Berührung mit dem Menschen. נגעים sind eben unmittelbare Berührungen des göttlichen Fingers. Gegen jene, wo direkt nur die Natur waltet, vermeinte die ägyptische Kunst oder gab vor, bewältigend wirken zu können. Vor der unmittelbaren Gottesmacht beugten sie sich ohne Scheu.