Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואיך ישמעני פרעה. זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַל וָחֹמֶר שֶׁבַּתּוֹרָה (בראשית רבה צ"ב):
ערל שפתים. אֲטוּם שְׂפָתַיִם; וְכֵן כָּל לְשׁוֹן עָרְלָה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא אָטוּם, "עֲרֵלָה אָזְנָם" (ירמיהו ו') – אֲטוּמָה מִשְּׁמֹעַ, "עַרְלֵי לֵב" (שם ט') – אֲטוּמִים מֵהָבִין, "שְׁתֵה גַּם אַתָּה וְהֵעָרֵל" (חבקוק ב') – וְהֵאָטֵם מִשִּׁכְרוּת כּוֹס הַקְּלָלָה, "עָרְלַת בָּשָׂר" – שֶׁהַגִּיד אָטוּם וּמְכֻסֶּה בָהּ, "וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ" (ויקרא י"ט) – עֲשׂוּ לוֹ אֹטֶם וּכְסוּי אִסּוּר שֶׁיַּבְדִּיל בִּפְנֵי אֲכִילָתוֹ, "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" (שם) – אָטוּם וּמְכֻסֶּה וּמֻבְדָּל מִלְּאָכְלוֹ:
Unbeschnittener Lippen, verschlossener Lippen; überall bedeutet ערלה nach meiner Meinung verschlossen sein; (Jirm. 6, 10) ihr Ohr ist verschlossen, verstopft, daß es nicht hört; (dort 9, 25) unbeschnittenen Herzens, verstopft, daß es nicht versteht; (Chabak. 2, 16) trinke auch du, und werde betäubt, werde betäubt durch den Rausch des Fluchbechers; Vorhaut des Fleisches, durch welche das Glied verschlossen und bedeckt ist; (Lev. 19, 23) sollt ihr als seine Vorhaut betrachten, machet für die Frucht durch das Verbot einen Verschluß und eine Hülle, welche euch von deren Genuß zurückhalten; (dort) drei Jahre seien sie euch unbeschnitten, verschlossen, bedeckt und vom Genuß getrennt. Und wie wird Pharao auf mich hören, dies ist einer von den zehn Schlüssen vom Leichten auf das Schwere (קל וחמר) in der Thora (Ber. rab. 92).
unbeschnitten an Lippen, d. h. mit geschlossenen oder gehemmten Lippen und daher nicht darauf vorbereitet, eine so überragende Botschaft zu überbringen; s. IV, 9. Dasselbe Bild wird vom Herzen (Lev. XXVI, 41) und vom Ohr (Jer. VI, 10) gebraucht. Er glaubt, daß dieses Stammeln und gehemmte Sprechen Schuld am Scheitern seiner Mühen trägt.
ואני ערל שפתים , יתכן שחשב משה אולי כי מפחיתותו לא שמעו אליו , כי הוא ערל שפתי' ולא יבין לדבר על לבם דברי' טובי' דברי' נחומים , אף כי ידבר לפרעה : ערל שפתים , אטום שפתים, וכן כל לשון ערלה אני אומר שהוא אטום , ערלה אזנם (ירמי' ו' י') , אטומה משמוע , ערלי לב (שם ט' כ"ה ויחזקאל מ"ד ז') , אטומים מהבין, שתה גם אתה והערל (חבקוק ב' ט"ז) , והאטם משכרות כוס הקללה , ערלת בשר • שהגיד אטום ומכוסה בה , וערלתם ערלתו (ויקרא י"ט כ"ג) , עשו לו אוטם וכסוי איסור שיבדיל בפני אכילתו , שלש שנים יהי' לכם ערלים (שם) , אטום ומכוסה ומובדל מלאכלו • (רש"י) , והרד"ק בשרשים שלש ערל מפרש שכל דבר היתר והנכבד שראוי להשליכו ולהסירו יקרא ערלה , וכן ערל שפתים , כי העלג יכבדו עליו דבריו ויוציא בשפתיו דברים יתרים עד שיגיע אל הדבור שרוצה לדבר והוא שקורין לו בלע"ז אופג"י , ע"ש שמפרש כל הפסוקים ע"פ דרכו , והמלה היא סמוכה , והנפרד ערל , כמו מן זקן זקן ביתו (בראשית כ"ד ב') :
V. 12. לפני ד׳, nicht אל ד׳. Es kommt dies nicht weiter vor. Nur gleich hier V. 30, wo dies Faktum wiederholt wird. Nicht zu Gott, sondern zu sich äußerte er es, so daß, um menschlich zu sprechen, Gott es hörte. Es war das die natürliche Stimmung und der natürliche Zweifel, der unwillkürlich in ihm laut werden musste. ערל שפתים ist mehr als das obige כבד פה ולשון; dieses bezeichnet nur eine Schwerfälligkeit der Organe, ערל ist aber derjenige, der über das, was ihm organisch oder naturgemäß zu Gebote stehen sollte, keine Macht hat. Wenn ich auch die Schwerfälligkeit des Organs überwinde, fehlt es mir doch an der eigentlichen Kraft der Rede, das Wort erstirbt mir im Munde; mit dem besten Willen dem Volke das Herrlichste zu verkünden und sie dafür zu begeistern, sie damit aufzurichten, gebricht mirs an Kraft, an Geschicklichkeit, gelingt mirs nicht, wie ich soeben erfahren.