Die Torah - Die fünf Bücher Mose
על החמר. חֲמוֹר הַמְיֻחָד, הוּא הַחֲמוֹר שֶׁחָבַשׁ אַבְרָהָם לַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהוּא שֶׁעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְהִגָּלוֹת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט') (פרקי דרבי אליעזר ל"א):
וישב ארצה מצרים, ויקח משה את מטה. אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר מְדֻקְדָּקִים בַּמִּקְרָא:
Auf dem Esel, dem bestimmten Esel; das ist der Esel, den Abraham zur Opferung Isaaks gesattelt hatte und auf dem einst der gesalbte König erscheinen wird, wie es heißt (Sech. 9, 9), ein Demütiger, der auf einem Esel reitet (P. d. R. Eliez. 31). Und kehrte ins Land Ägypten zurück; und Mosche nahm den Stab, die zeitliche Reihenfolge ist im Verse nicht eingehalten.
seine Söhne. Die Geburt des älteren ist in II, 22 erwähnt. Der zweite scheint noch ein Kind zu sein.
Eseln. »Dieses Tier ist in Arabien und Ägypten viel besser entwickelt als in nordischen Ländern. Es ist kräftiger, schneller, mutiger und derber« (Kalisch).
den Stab Gottes. So genannt auf Grund der Wunder, die mit ihm bereits vollbracht waren, s. v. 2 und 3.
[° ואת בניו , הרמב"ן פי' כמו ובני פלוא אליאב (במדבר כ"ו ח') , כי לא הי' לו רק גרשם כאשר הזכיר הכתוב (לעיל ב' כ"ב) , ואליעזר נתעברה ממנו בדרך או במצרים אם הלכה שם , ויתכן כי קודם הדבור הנזכר לו בהר האלהים לא נולד לו רק גרשם , אבל היתה צפורה הרה וכאשר שב אל יתר חותנו ילדה ובעבור כי היה דבר המלך נחוץ לא מל אותו ולא קרא לו שם ובדרך כאשר מלה אותו אמו לא קראה לו שם כי משה הי' נפגש מן המלאך , ואחרי לכתו למצרים וראה שנצל מכל המבקשים את נפשו אז קרא לו אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה , וכן הזכירו רבותינו כי הגמול הזה הוא אליעזר עכ"ד , והוא בשמו' רבה (פ"ה ס"ע) , וכ"כ רש"י והראב"ע שהוא אליעזר , ואין כן דעת יב"ע בתרגומו (להלן בפסוק כ"ד) , רק שהוא גרשם שלא מל אותו בגזירת יתרו חותנו שהתנה עמו שלא למול בנו בכורו , וכן סופר בס' הישר , ונראה מדברי הרמב"ן כי נלחץ לפרש כן בעבור שלא נזכר למעלה (ב' כ"ב) , רק לידת גרשם , אבל כבר כתבתי שם שלא הוצרך לספר שם לידת גרשם רק להיות הקדמה לספור זה של פגישת המלאך , ולפי שהבן הא' שהוא גרשם הוא שלא נמול לכן לא הוזכר שם רק לידתו , ומ"ש שלא מל אותו ולא קרא לו שם , יצטרך להביא ראי' שכן הי' דרכם לקרוא שם בעת המילה , כי כפי הנראה מהכתובים , היו קוראים שם לילד מיד אחר הלידה על שם המקרה שקרה בעת ההיא , וברובם קראה האם שם , ובמעוטם האב , ולפעמים המילדת , כנראה מפרץ וזרח °] : וישב ארצה מצרים , לדעת הראב"ע הוא לבדו שב כי כאשר פגע השם את משה נמול בנו ובהתרפאו שבה צפורה עם בני' אל אביה , וכתב הרמב"ן שיתכן זה כי בעבור שנמול בנו לא הי' יכול להביאו בדרך עד שיתרפא , ולא רצה לעכב שליחותו של הקב"ה , ולכן עזבם במלון וצוה אותה לשוב לבית אבי' אחר שיתרפא , גם אפשר שהלכו למצרים וכאשר נתעכבו שם נכספה אל אבי' ושלחה עם הבנים : [° ויקח משה את מטה האלהים , אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא · (רש"י) , ור"ל שלקח המטה קודם ש[?] , ואין צורך לזה לפי דרכנו , כי הוא כלל ואח"כ פרט °] : מטה האלהים , הוא מטה משה והוא מטה אהרן כי בידו הי' כאשר עשה בו את האותות , ונקרא מטה האלהים בעבור האות שנעשה בו , כ"כ הראב"ע :
V. 20. Es scheint, Mosche sei nur im Besitz eines einzigen Lasttieres gewesen, auf welchem er habe reiten wollen. Nun aber ließ er Frau und Kinder החמור besteigen, und er ging zu Fuß mit dem Stabe in der Hand.