Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וצפה ראשיהם. שֶׁל עַמּוּדִים מֵהֶן, שֶׁבְּכֻלָּן כְּתִיב וְצִפּוּי רָאשֵׁיהֶם וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף:
Und überzog ihre Spitzen 28 damit, der Säulen; denn bei allen steht, er überzog ihre Spitzen und machte ihre Reife aus Silber.
וצפה ראשיהם, של עמודים מהם, שבכולם כתוב וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף (לעיל פסו' י"ט) · (רש"י): (ל"ח) ויעש בה וגו', לא הזכיר הכיור וכנו, כי לא נעשה במשקל, אבל כל המראות שהביאו באור שהביאו הנשים הצובאות שם בהם, ולא ידע משה משקלו· (הרמב"ן), וכבר כתבנו למעלה סוף פ' ויקהל (שם פסו' ח') שזהו טעם אמרו במראות הצבאות, ולא כמ"ש הראב"ע שהוא כמו ממראות הצבאות, כי יש הבדל בין הוראת הבי"ת להוראת המ"ם, ע"ש· והנה בפסוק כ"ד כאן כתב הראב"ע, אמר הגאון למה הזכיר מה עשו בכסף ולא הזכי' מה עשו בזהב התנופה, והוא השיב הנה הזכיר כי המנורה היתה כלה זהב, גם ככה הכפורת וזהב הארון ומזבח הקטורת· ואין זה נכון, כי המנורה היתה כלה זהב, ולא כן הארון רק צפוי זהב הוא מבית ומחוץ, וכן מזבח הקטורת והשלחן והבדים והקרשים והבריחים מצופים זהב הם כלם, והכפורת היתה זהב כלה, וכפי מה שקבלו אבותינו ככר אחד היתה כי ארכה רב ורחבה רב, ולפי דעתי שהזכיר מה עשו בכסף שהוא כסף הכפורים, והנה הזכיר כי ענ' כסף החיוב הי' עומד המשכן שהוא הכולל לכל הכלים, וזה לזכרון לבני ישראל, ומי יוכל לשער כמה זהב צפוי כל כלי המשכן עכ"ל· וכ"כ הרמב"ן ז"ל שלא ספר בפרשה מה נעשה בזהב, כי הזהב ממנו ביד איתמר צפוי הקרשי' והבריחים באור והבריחי', וממנו ביד אלעזר הארון והכפורת, והמנורה והשלחן ומזבח הזהב, והנה בעבור שלא ידע צפוי כל כלי כמה זהב יש בו לא ספר שנתנו משה להם במנין ובמשקל עכ"ל· ובילקוט (רמז תכ"ד) נתנדבו זהב ככריים (נ"ל תשע ועשרי' ככר) ושבע מאות ושלשים שקלים, ממנו עשו את הארון ואת הכפורת ואת הכרובים ואת המנורה וכל כליה, שלחן וכליו, וצפו את המזבח, ועשו את כל כליו זהב, והנגו ממנו לעשות לפרוכת וצפו את הקרשים ובריחיהן ועשו טבעות והקרסי' של יריעות התחתונות ע"כ· והנה כל זה נכלל במאמרו כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש (לעיל פסוק כ"ד): לט