Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
כׇּל־מֵרִ֗ים תְּר֤וּמַת כֶּ֙סֶף֙ וּנְחֹ֔שֶׁת הֵבִ֕יאוּ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א אִתּ֜וֹ עֲצֵ֥י שִׁטִּ֛ים לְכׇל־מְלֶ֥אכֶת הָעֲבֹדָ֖ה הֵבִֽיאוּ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Jeder auch, der eine Hebe an Silber und Kupfer gemacht, brachte darin die Gotteshebe, auch jeder, bei dem Schittimholz für jegliches Werk der zu lösenden Aufgabe gefunden, brachte es.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Wer eine Hebe von Silber oder Kupfer aufgebracht hatte, brachten die Hebe des Ewigen, auch wer Schitimholz in seinem Vermögen hatte, zu Verfertigung des Werks, die brachten es.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Wer eine Hebe an Silber abhob und an Kupfer, brachte die Hebe HaSchems, bei wem Akazienholz sich vorfand, zur Fertigung irgend eines Werkes, brachte es.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ווער איינע העבע פאן זילבער אדער קופפער אויף געבראכט האטטע, בראכטען דיא העבע דעס עוויגען · אויך ווער שטימהאלץ אין זיינעם פערמעגען האטטע, צו פערפערטיגונג דעס ווערקס, דיא בראכטען עס ·
Onkelos
כָּל דַאֲרֵים אֲרָמוּת כְּסַף וּנְחַשׁ אַיְתִיאוּ יָת אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ וְכֹל דִי אִשְׁתְּכַח עִמֵהּ אָעֵי שִׁטִין לְכָל עִבִידַת פֻּלְחָנָא אַיְתִיאוּ:
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch↑

V. 24. לכל מלאכת העבדה. Die ganze Herstellung des Heiligtums heißt: עבודה. Sie ist eine von höchster Seite gebotene Aufgabe, an deren Lösung die Nation ihre Kräfte hinzugeben hatte; das מקדש ist der gebotene und über die Kräfte der Nation gebietende Zweck, den sie als עבדים zu lösen haben; die Lösung ist: עבודה. So oben Kap. 30, 16: ונתת אתו על עבודת אהל מועד. So Kap. 31, 6: לעשות את כל מלאכת עבודת הקדש.

Biur von Moses Mendelssohn↑

תרומת כסף ונחשת, כתב הרמב"ן לא היתה הרמת הזהב מרובה ככסף ונחשת, על כן תקרא זו תנופה וזו תרומה, כי המבי' זהב יגופף ידו לחשיבות הנדבה, או הלוקחי' יניפו הזהב להראותו לשבח המבי' על נדבתו, ובפ' אלה פקודי יקרא הזהב גם הנחשת תנופה, כי לא הזכיר שם תרומה כלל רק כסף פקודי העדה, ויתכן שיקרא גם הנחשת תנופ', שהי' חשוב להם יותר מן הכסף, מפני שלא הי' נמצא בידם ממנו, או שהי' חשוב מאד, כענין שנאמר כל נחשת מצהב טובה שנים חמודות כזהב (עזרא ח' כ"ז) עכ"ל. ואולם אחרי שמצאנו (ישעי' ס' י"ז) תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבני' ברזל, משמע שיחס אחד להם, וכמו שהנחשת והברזל יקרי' מעצים ואבנים, כן הזהב והכסף יקרי' מנחשת וברזל. אשר נמצא אתו עצי שטים, מכאן מוכח שלא היתה השטה מצוי' במקום הסוא, עיין בפ' (תרומה לעיל כ"ה ה'), ובא הפעל בלשון יחיד על העצי' שהם רבים, כדרך הלשון, כאשר יקדם הפעל לנושאו, כמו שזכרנו פעמי' רבות:

Text herunterladen