Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Sechs Tage soll Werk geschaffen werden, aber am siebten Tage soll euch ein Heiligtum, ein durch Werkeinstellung Gott zu begehender Schabbat sein; wer an ihm ein Werk schafft, soll hingerichtet werden.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Sechs Tage aber darf nur Handwerksarbeit gemacht werden, am siebenten Tage soll euch ein Heiligthum sein, ein Feiertag der ersten Klasse, dem Ewigen zu Ehren.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Sechs Tage soll Arbeit verrichtet werden, der siebente Tag aber sei euch heilig, ein Sabbath völliger Ruhe für HaSchem; wer an ihm Arbeit verrichtet, soll getötet werden.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

זעכס טאגע אבער דארף נור האנדווערקסארבייט געמאכט ווערדען, אם זיבענטען טאגע זאלל אייך איין היילינטוהם זיין, איין פייערטאג דער ערשטען קלאסע, דעם עוויגען צו עהרען. ווער אן דעמזעלבען האנדווערקסארבייט פערריכטעט, זאלל געטעדטעט ווערדען.

Onkelos

שִׁתָּא יוֹמִין תִּתְעֲבֵד עִבִדְתָּא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְהֵי לְכוֹן קוּדְשָׁא שַׁבָּא שַׁבְּתָא קֳדָם יְיָ כָּל דְיַעֲבֵד בֵּה עִבִדְתָּא יִתְקְטֵל:

Raschi

ששת ימים. הִקְדִּים לָהֶם אַזְהָרַת שַׁבָּת לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת (מכילתא):

Raschi (Deutsche Übersetzung)

An sechs Tagen, er schickte die Sabbatverwarnung dem Befehl, die Wohnung zu bauen, voraus, um zu sagen, daß dieser nicht den Sabbat verdränge (Mech.).

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz

2., 3. DER SABBAT
heilige Feier. Wörtl. »Heiligkeit«. Moses wiederholt angesichts der ganzen Gemeinschaft die an ihn gerichtete göttliche Mahnung, daß der Sabbat auch nicht zum Bau des Heiligtums verletzt werden dürfe.

Biur von Moses Mendelssohn

ששת ימים, הקדים להם אזהרת שבת למלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת · (רש"י), וכתב הרא"ם י"מ הקדים לאו דוקא, אלא קושטא דמלתא קאמר, דהא אפי' בלא הקדים נמי מצינן למידק הכי, מדסמך אזהרת שבת למלאכת המשכן, דהכי דרשו רז"ל בפ"ק דיבמות (דף ה' ע"ב), ומייתי לה רש"י בפרשת קדשים (ויקרא י"ט ג'), סמך שמירת שבת למורא האב לומר אע"פ שהזהרתיך על מורא האב, אם אמר לך חלל את השבת, אל תשמע לו, ואלו הי' הקודם הוא הדוחה, ה"ל למדרש איפכא שאם אמר לך אבוך חלל את השבת תשמע לו, ע"ש שהשיב על דבריהם, וחזר וכפל את דבריו בפרשת קדשים · ועל פי דרכנו אין דמיון בין שני אלו הדרשות כלל, ולא יפול שם ענין הקדימה, כמו שלא יפול כאן ענין הסמיכות, לפי ששם כלל שני הצווי' במאמר אחד ובפסוק אחד וחברם עם וא"ו העטף, איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו, משא"כ כאן אחרי שהזהירם על השבת, התחיל בפסוק ד' במאמר בפני עצמו, ויאמר משה וגו', וצוה על מלאכת המשכן וא"כ אין הסמיכויות הללו דומות כלל, ואף שם לא מענין הסמיכות לבד דריש, כמ"ש הרא"ם ז"ל, שאין בסמיכות לבד הכרע מי ידחה את מי, ואולם מסיפא דקרא הוא דמפיק לה, דקאמר אני ה', כלכם חייבי' בכבודי, אתה ואביך ואמך, כמ"ש רש"י שם מבריתא דיבמות, וכן כאן מענין הקדימה גרידא לא ידענו אם הקודם דוחה את המאוחר, או המאוחר את הקודם, אבל אחרי שהקהילם על דבר מלאכת המשכן, לפרט להם המלאכות הצריכות לעבודתו, כמ"ש למעלה בפי' אלה הדברים אשר צוה וגו'. והתחיל באזהרת השבת, שלא היתה כלל מענין הכוונה והתכלית, אשר בעבורה הקהילם, אין זה כי אם לומר ששת ימים תעשה מלאכה אלה הדברים בעבודת המשכן, שהם ל"ט המלאכות, ולא ביום השביעי, שהוא קודש לה' · וכ"כ הרמב"ן והראב"ע ז"ל, הטעם שהשם צוני שתעשו מה שאומר לכם, והוא הזהיר אתכם, אע"פ שמעשה שמי' אתם חייבים לעשות, השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת, והעובר בפני עדים ימיתוהו בית דין, ובמקום אחר יפרש שהוא בסקילה :

Text herunterladen