Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן־הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Da wär es, als Mosche vom Berge Sinai herab kam und die beiden Tafeln des Zeugnisses in Mosches Hand waren, da er vom Berge herab kam — und Mosche wusste nicht, daß die Haut seines Angesichts strahlend geworden war, indem Er mit ihm sprach —
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Als Moscheh herunterging von dem Berge Sina, die beiden Tafeln des Zeugnisses hatte Moscheh in der Hand, als er von dem Berge herunterging: so wußte Moscheh nicht, daß die Haut seines Angesichts Strahlen warf, weil der Ewige mit ihm gesprochen hatte.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Als nun Mosche vom Berge Ssinaj herabstieg — die beiden Zeugnistafeln in der Hand Mosches bei seinem Herabsteigen vom Berge — da wußte Mosche nicht, daß bei seinem Reden mit ihm seine Gesichtshaut strahlend geworden.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אלס משה הערונטער גינג פאן דעם בערגע סיני, דיא ביידען טאפעלן דעס צייגניססעס האטטע משה אין דער האנד. אלס ער פאן דעם בערגע הערונטער גינג, זא וואוסטע משה ניכט, דאס דיא הויט זיינעס אנגעזיכטס שטראהלען ווארף, וויל דער עוויגע מיט איהם געשפראכן האטטע.
Onkelos
וַהֲוָה כַּד נְחַת משֶׁה מִטוּרָא דְסִינַי וּתְרֵין לוּחֵי סַהֲדוּתָא בִּידָא דְמשֶׁה בְּמֵחֲתֵהּ מִן טוּרָא וּמשֶׁה לָא יְדַע אֲרֵי סְגֵי זִיו יְקָרָא דְאַפּוֹהִי בְּמַלָלוּתֵהּ עִמֵהּ:
Raschi
ויהי ברדת משה. כְּשֶׁהֵבִיא לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים:
כי קרן. לְשׁוֹן קַרְנַיִם, שֶׁהָאוֹר מַבְהִיק וּבוֹלֵט כְּמִין קֶרֶן; וּמֵהֵיכָן זָכָה מֹשֶׁה לְקַרְנֵי הַהוֹד? רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ מִן הַמְּעָרָה, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוֹ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי (תנחומא):
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Und es war, als Mosche herabstieg, 29 als er am Jomhakipurim die letzten Tafeln brachte. Daß strahlte, vom Ausdruck Hörner; denn das Licht strahlt und verbreitet sich horn- (kegel-) förmig. Wodurch aber erwarb sich Mosche die Strahlen des Glanzes? Unsere Lehrer sagen, weil in der Höhle der Heilige, gelobt sei Er, Seine Hand auf sein Angesicht legte; so heißt es (33, 22), ich breite meine Hand aus (Midrasch Tanchuma).
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
ברדת משה. כשהביא לוחות אחרונים ביה"כ · קרן, לשון קרנים, כמו קרנים מידו לו, שהוא כפל לשון של ונגה כאור תהי' (חבקוק ג' ד'), שביב האור היוצא מגוף המאיר נקרא קרן, על שם שהוא מבהיק ובולט כמין קרן, והכוונה שהזהירו פניו כזהר הרקיע, מהוד ה' אשר האציל עליו בדברו אתו, וכן תרגם אנקלוס ארי סגי זיו יקרא דאפוהי · בדברו אתו, הטעם בדבר אתו השם :
29.—35. DIE STRAHLEN AUF MOSIS ANTLITZ
Zwei Tafeln des Zeugnisses. Wie in XXXI, 18.
wußte nicht. Es war ihm nicht bewußt, daß die Gottesnähe einen Abglanz auf seinem Antlitz zurückgelassen hatte. Die wirklich Großen wissen nie um ihre Größe.
strahlte. Wörtl.: »sandte Strahlen aus«. Das hebr. Wort für »Strahlen« ist hier mit קרן verbunden, das besagt: »ein Strahlenbündel von Licht«, und in der alltäglicheren Sprache »ein Horn«. Die lateinische Bibel-Übersetzung, die Vulgata, übersetzt: »Sein Angesicht sandte Licht-Hörner aus.« Hierdurch wurden die mittelalterlichen Künstler, auch Michelangelo, dazu verleitet, Moses mit aus dem Vorderhaupt herausspringenden Hörnern darzustellen!
daß er mit ihm geredet hatte. Die Gemeinschaft mit Gott erleuchtet die Seele mit göttlicher Ausstrahlung.