Hebräischer Text (nach der Masorah)
כִּֽי־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבֻלֶ֑ךָ וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Wenn ich Völker vor dir austreibe und dein Gebiet ein weites sein lasse, so wird doch niemand dein Land lüstern antasten, wenn du hinaufziehst, unmittelbar vor dem Angesicht Gottes, deines Gottes, dich zu sehen dreimal im Jahre!
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Denn ich werde Völker von dir austreiben, und deine Gränzen erweitern. Dennoch soll sich niemand dein Land gelüsten lassen, wenn du hinaufgehst, vor dem Ewigen, deinem Gotte zu erscheinen, drei Mal im Jahr.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Ja, Nationen werd' ich vor dir vertreiben, weiten deine Grenze und niemand wird deines Landes gehren, wenn du dreimal im Jahre hinaufziehest, vor deinem Gotte HaSchem zu erscheinen.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דען איך ווערדע פעלקער פאר דיר אויסטרייבען, אונד דיינע גרענצען ערווייטערן. דעננאך זאלל זיך ניאמאנד דיין לאנד געליסטען לאסען, ווען דוא הינויף געהעסט פאר דעם עוויגען דיינעם גאטטע צו ערשיינען, דרייא מאהל אים יאהר.
Masoretische Anmerkungen
גְּבֻלֶ֑ךָ im Codex Leningradensis גְּבוּלֶ֑ךָ
Onkelos
אֲרֵי אֲתָרֵךְ עַמְמִין מִן קֳדָמָךְ וְאַפְתֵּי יָת תְּחוּמָךְ וְלָא יַחְמֵד אֱנַשׁ יָת אַרְעָךְ בְּמִסְקָךְ לְאִתְחַזָאָה קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ תְּלַת זִמְנִין בְּשַׁתָּא:
Raschi
אוריש. כְּתַרְגּוּמוֹ אֲתָרִיךְ, וְכֵן הָחֵל רָשׁ (דברים ב'), וְכֵן וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי (במדבר כ"א) – לְשׁוֹן גֵּרוּשִׁין:
והרחבתי את גבלך. וְאַתָּה רָחוֹק מִבֵּית הַבְּחִירָה, וְאֵינְךָ יָכוֹל לֵרָאוֹת לְפָנַי תָּמִיד, לְכָךְ אֲנִי קוֹבֵעַ לְךָ שָׁלֹֹשׁ רְגָלִים הַלָּלוּ:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Austreibe, wie der Targum sagt, austreibe; ebenso (Dewarim 2, 24) beginne auszutreiben; ebenso (Bamidbar 21, 32), und trieben den Emori aus, in der Bedeutung vertreiben. Und ich dein Gebiet erweitere, so daß du von dem Hause der Erwählung weit entfernt bist und nicht stets vor meinem Angesicht erscheinen kannst; darum bestimme ich für dich diese drei Feste.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
כי אוריש, כתרגומו אתריך, וכן החל רש (דברים ב' כ"ד ול"א), וכן ויורש את האמרי (במדב' כ"א ל"ב), לשון גרושין · והרחבתי את גבלך, ושמא תאמר ערי הגבול רחוקים המה מבית הבחירה, ואיך אעזבם לעלות לירושלים, אעפ"כ אני מבטיחך שלא יחמד איש את ארצך · ולא יחמד וגו', כל כך אשלח אימה בלב השכנים, עד שלא יחמדו לקחת את הערי' הנעזבי' מיושביה', כאשר יעלו כל הזכרי' לירושלים · וכבר הודעתיך (לעיל כ' י"ז) ענין החמדה, ובמה יבדל מענין התאוה, שהתאוה בלב והחמדה מקושרת עם המעשה, כי הנה אין ספק שיתאוו האומות לירש את הארץ הטובה הזאת, ואולם בעבור האימה והפחד שתהי' עליהם, ישקוטו ולא יחמדו לקחתה במעשה :
V. 24. כי אוריש וגו׳ wird die jährlich dreimal sich wiederholende Tatsache sein die die unmittelbare Beziehung Gottes zu Israel, und den mächtigen, einzig durch Israels Hingebung an Gottes Gesetz erzielten Erfolg in der offenkundigsten Weise vor Augen legen soll. כל זכורך, wie es im vorigen Verse heißt, alles Mann- und Wehrhafte in Israel wird im Mittelpunkte, in Jerusalem, um das Heiligtum des göttlichen Gesetzes versammelt sein und kein lüsterner Feind wird es wagen, das reiche offenliegende Land zu betreten. Israels Land wird nicht durch eine Armee an den Grenzen, sondern durch die Gotteshuldigung vom Mittelpunkte aus geschützt. ולא יחמד: siehe zu Kap. 20, 14.