Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כׇּֽל־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִבְרְא֥וּ בְכׇל־הָאָ֖רֶץ וּבְכׇל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כׇל־הָ֠עָ֠ם אֲשֶׁר־אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת־מַעֲשֵׂ֤ה יְהֹוָה֙ כִּֽי־נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Darauf sprach er: Siehe, ich errichte einen Bund: in Gegenwart deines ganzen Volkes werde ich Wunder vollbringen, die auf der ganzen Erde und unter allen Völkern nicht geschaffen worden; es soll das ganze Volk, in dessen Mitte du bist, das Werk Gottes sehen, wie zu fürchten es ist, was ich mit dir vollbringe.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Jener sprach: Siehe! ich mache einen Bund (das heißt: gebe dir die Versicherung), vor den Augen deines ganzen Volks will ich Wunder thun, dergleichen auf der ganzen Erde und unter allen Nationen nicht geschehen sind, damit das ganze Volk, unter welchem du bist, erkenne, wie erstaunlich die Thaten des Ewigen sind, welche ich für dich thun werde.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Er antwortete: Siehe, ich schließe einen Bund: vor deinem ganzen Volke will ich Wunder tun, dergleichen nicht hervorgebracht worden sind auf der ganzen Erde und unter allen Nationen; sehen soll das ganze Volk, in dessen Mitte du dich befindest, das Werk HaSchems, denn staunenswert ist, was ich an dir tue.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
יענער שפראך, זיה! איך מאכע איינען בונד (דאז הייסט, געבע דיר דיא פֿערזיכערונג), פֿאר דען אויגען דיינעס גאנצען פֿאלקס וויל איך וואונדער טוהן, דערגלייכען אויף דער גאנצען ערדע, אונד אונטער אללען נאציאנען ניכט געשעהען זינד · דאמיט דאז גאנצע פֿאלק, אונטער וועלכעם דוא ביזט, ער· קעננע, וויא ערשטוינליך דיא טאטען דעם עוויגען זינד, וועלכע איך פֿיר דיך טוהן ווערדע ·
Onkelos
וַאֲמַר הָא אֲנָא גְזַר קְיַם קֳדָם כָּל עַמָךְ אֶעְבֵּד פְּרִישָׁן דִי לָא אִתְבְּרִיאוּ בְּכָל אַרְעָא וּבְכָל עַמְמַיָא וְיֶחֱזֵי כָל עַמָא דִי אַתְּ בֵּינֵיהוֹן יָת עוֹבָדָא דַיְיָ אֲרֵי דָחֵל הוּא דִי אֲנָא עָבֵד עִמָךְ:
Raschi
כרת ברית. עַל זֹאת:
אעשה נפלאת. לְשׁוֹן וְנִפְלִינוּ, שֶׁתִּהְיוּ מֻבְדָּלִים בְּזוֹ מִכָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עֲלֵיהֶם:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Schließe 10 einen Bund, darauf. Werde ich Wunder vollbringen, von, (33, 16) daß wir ausgezeichnet werden; ihr werdet euch dadurch von allen Völkern der Welt unterscheiden, daß meine Schechina auf jenen nicht ruht.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
כרת ברית, כמו שיאמר בפרשה הבאה (פסוק כ"ז) כי על פי הדברי' האלה כרתי אתך ברית, והם המצות הכתובים מתחלת שמר לך עד סוף הפרשה, ובעבור זה אכתוב לך הלוחות השניים, ויהי' כשטר עדות, לבטחון על זאת שאלך עמכם, ואסלח לכם ואנחול אתכם לעם נחלה, כאשר התפללת לפני, וגם את הדבר הזה שדברת אעשה, נגד כל עמך אעשה לך הפלאה, שיתמהו עליו כל רואיך, וידעו כי נתתי מהודי עליך, שלא עשיתי כן מיום שבראתי שמים וארץ, וזהו דבר קרינות הפנים, וכתוב במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה (דברי' ל"ד ז'), ספר תלודת כל הזקנים · וטעם אשר לא נבראו בכל הארץ, לא נשמע זה בגיים · ולא יתכן לפרש שיבטיח לעשות עם ישראל עתה נפלאות אשר לא נבראו מקודם בכל הארץ ובכל הגוי', כי לא נעשו להם נפלאות גדולות אחרי זה יותר ממה שנעשה עמהם מתחלה במצרים ועל הים, אבל נבראו ונעשו עמהם מתחלה יותר גדולות, אלא שהענין ירמוז על הפלא שיעשה עם משה נגד כל העם · כי נורא הוא, כדכתיב וייראו מגשת אליו (לקמן פסוק ל') :
V. 10. הנה אנכי כרת ברית, wörtlich: ich stelle als absolut und unabhängig von äußeren Bedingungen fest. (Siehe Bereschit 6, 18). Da in עַמךָ Mosche der Angeredete ist, so ist auch in אתה und עמָך Mosche der Angeredete, und es kann somit das כל העם אשר אתה בקרבו niemand anders als Israel sein. Gott versichert somit Mosche, er werde Mosche Wirksamkeit in Mitte des Volkes durch Erfolge und Ereignisse begleiten, die נפלאות sein werden (siehe Kap. 3, 20), die außer Zusammenhang mit allem physischen Kausalnexus sich als unmittelbare Schöpferwirkung Gottes ankündigen, und zwar אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים, die weder im Gebiete der Natur noch in dem der Völkergeschichte sonst irgendwo und irgendwann ihres Gleichen gefunden. Es wird somit die "Sendung Mosches" als Unikum in Raum und Zeit dastehen und dadurch die Einzigkeit, Göttlichkeit und Unantastbarkeit ( – נורא – ) des durch ihn gebrachten Gottesgesetzes für alle Zeiten bewahrheitet sein. Eine Dokumentierung, die zunächst für Israel verwertet werden soll. Indem nämlich mit dieser Erwiderung Mosche V. 9 ausgesprochener Bitte willfahrt werden soll, in welcher die ganze Zukunft des Volkes bei der Wiederanknüpfung der Gegenwart mit in Berechnung gezogen, und eine Geschlechter hindurch dauernde Erziehung des Volkes zu der ganzen Höhe des göttlichen Gesetzes in Aussicht genommen ist, muss dieses Gesetz zuvor in seiner ganzen absoluten, von Gott verbrieften und von Gott vertretenen Unantastbarkeit dahin gestellt und dem Volke für alle Zeiten zum Bewusstsein gebracht sein, daß die "Sendung Mosches" als בריאה, als Gottesschöpfung in Mitte der Menschengeschichte dastehe, als solche aber sich von allem anderen ihrem ganzen Wesen nach völlig unterscheide und mit nichts in Vergleich zu bringen sei, was sonst auf Erden unter Völkern als Religion, Gesetz usw. entstanden ist und entstehen wird. Diese "Sendung Mosches" tritt zunächst jetzt an Israel hinan und hat die göttliche Absolutheit ihrer siegenden Kraft in der Gewinnung dieses "harten" Volkes zu erproben.