Die Torah - Die fünf Bücher Mose
*(ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה)
והסרתי את כפי. וְאַעֲדֵי יָת דִּבְרַת יְקָרִי – כְּשֶׁאֲסַלֵּק הַנְהָגַת כְּבוֹדִי מִנֶּגֶד פָּנֶיךָ, לָלֶכֶת מִשָּׁם וּלְהַלָּן:
וראית את אחרי. הֶרְאָהוּ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין (ברכות ז'):
Und wenn ich meine Hand entferne, Targum: wenn ich das Vorüberführen meiner Herrlichkeit weichen lasse, wenn sich das Vorüberziehen meiner Majestät vor deinem Angesicht entfernt, um von da fortzugehen. So wirst du mich sehen, wenn ich vorübergezogen, Er zeigte ihm den Knoten der Tefillin (Ber. 7a).
Mein Angesicht kann nicht gesehen werden. Wenn Gott — wahrscheinlich in Feuergestalt — (s. XXIV, 17) vorüberzieht, wird Moses in einer Felsenkluft geborgen. Somit wird er das »Angesicht«, d. h. die vollständige Offenbarung der göttlichen Ausstrahlung, nicht mitansehen, sondern nur ihren Abglanz, »den Rücken«. Naturgemäß ist ein tieferes Eindringen in das Mysterium dieser Worte unmöglich, die versuchen, die erhabensten Wahrheiten in der Sprache der Menschen zu übermitteln. Viele Erklärer leiten von diesem Satz die Lehre ab, daß kein Lebender Gottes Angesicht sehen, d. h. in Sein ewiges Sein eindringen könne. Nur rückwärtsblickend, nur aus den von Ihm ausgegangenen Wirkungen und Eindrücken, vermögen wir uns eine Vorstellung von Ihm zu bilden. So wie ein Schiff durch die Wasser des Weltmeeres dahinfährt und sein Kielwasser hinter sich läßt, so kann Gott nur aus den göttlichen »Fußstapfen« in der menschlichen Geschichte und an Seinen Furchen in den Seelen der Menschen erkannt werden.
והסרתי את כפי , אחרי אשר אעבור מכנגד פניך , שלא תוכל עוד לראות ראיית הפנים, אז אסיר את כפי מעליך, כתרגומו ואעדי ית דברת יקרי , שלא אסתירך עוד בסתר הכף למען תוכל להביט את אחרי , כי פני לא יראו • וענין ראיית האחוריים , הוא השגת דרכי השם מצד פעולותיו הנכבדות , כי זה הוא תכלית מה שאפשר לנברא להשיג מעצם כבודו יתברך , והשיג משה רבינו ע״ה ממנו יותר מכל אדם, לפניו לא קם ואחריו לא יהי׳ אדם שהגיע אל מעלתו הנכבדת בהשגת השם יתעלה וידיעת הדרכים והמדות אשר בהם ינהיג את הנבראים, וראיות הפנים היא השגת השם וידיעת דרכיו מצד עצמותו , והיא בלתי אפשרית לכל נברא , כי העלם יתעלם ע״י מושגיו , ואין מושג מצד עצמותו כשגב ממשיגו, לכן לא ישיג את עצם השם ית׳ בנה מצד עצמותו , כי אם הוא בעצמו , וכבר דברנו מזה למעלה בפרשת שמות (ג׳ ט״ו) : לד
V. 23. אחרי, nicht mich waltend, die Spuren von mir in meinen Waltungen kannst du und sollst du sehen.