Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויגף ה' את העם. מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם לְעֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה:
Und der Ewige schlug das Volk, das ist Tötung durch den Himmel, wenn Zeugen und keine Warnung vorhanden gewesen.
schlug. Eine Anmerkung, die den letzten Satz bekräftigt. Die Strafe würde später von dem Volke eingetrieben werden (Ibn Esra).
ויגף ה' את העם, למות בלא עתם, כענין שכתוב אם ה' יגפנו או יומו יבא (שמואל א' כ"ו י'): על אשר עשו את העגל, אנקלוס תרגם על די אשתעבדו לעגלא, ירצה לומר כמ"ש הרמב"ן ז"ל כי הזובחי' והמשתחוים לו נפלו בחרב בני לוי, והמגפפי' והמנשקים וחפצי' בו הם שמתו במגפה, כענין שאמרו רז"ל במסכת יומא (דף ס"ו ע"ב), איתמר רב ולוי חד אמר זבח וקטר בסייף גפף ונשק במיתה, שמת בלבבו בהדרוקן, וחד אמר עדים והתראה בסייף עדים בלא התראה במיתה לא עדים ולא התראה בהדרוקן, ולפי מ"ש לעיל בשם הרמב"ן ז"ל שלא הי' בכל זה כי אם הוראת שעה, יהי' שעור הכתוב על אשר עשו את העגל, שהיו מן הנקהלים על אהרן, והביאו לו את הזהב, והכריחוהו לעשות להם מסכה, ובוחן לבות ידע את העולה על רוחם, ונגף את אשר חטא לו במחשבה, כמו שאמר, מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, וכן מתורגם בל"א: לג
V. 35. נגף: der tötende Stoß, verwandt mit נקב, der Stich, ist Ausdruck für מגפה, das plötzliche Sterben. Es ist die höhere Potenz von נגע, eigentlich ja Berühren, der Ausdruck für von Gott gesandte Plagen. – אשר עשו וגו׳, siehe zu V. 1. Es starben nach Joma 66b diejenigen, deren Beteiligung offenkundig, aber entweder durch mangelnde Warnung, oder durch beschränkte Qualität des Verbrechens, עדים בלא התראה, oder גפף ונישק, für die durch die Leviten zu vollziehende menschliche Gerichtsbarkeit nicht reif gewesen. Da deren Beteiligung offenkundig war, so zeigte deren plötzliches, sich als Gottesfinger ankündigendes Sterben die richtend den Volkskörper heilende Liebesnähe Gottes.