Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחׇכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכׇל־מְלָאכָֽה׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
da ich ihn mit Geist Gottes erfüllte, mit Weisheit, mit Einsicht und mit Erkenntnis und mit jeglicher Ausführung,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Diesen habe ich mit göttlichem Geist erfüllt, mit Weisheit, mit Vernunft, mit Wissenschaft, und mit allerlei Kunstgeschicklichkeit,
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und ihn mit göttlichem Geiste gefüllt und mit Weisheit und mit Einsicht und mit Kenntnis; mit allerlei Fertigkeit,
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דיזען האבע איך מיט געטליכעם גייסט ערפיללט, מיט ווייזהייט, מיט פערנונפט, מיט וויסענשאפט, אונד מיט אללערלייא קונסטגעשיקליכקייט ·
Onkelos
וְאַשְׁלֵמִית עִמֵהּ רוּחַ מִן קֳדָם יְיָ בְּחָכְמְתָא וּבְסוּכְלְתָנוּ וּבְמַדַע וּבְכָל עִבִידָא:
Raschi

חכמה. מַה שֶּׁאָדָם שׁוֹמֵעַ מֵאֲחֵרִים וְלָמֵד:

תבונה. מֵבִין דָּבָר מִלִּבּוֹ מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁלָּמַד:

דעת. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Weisheit, was einer von anderen empfangen und gelernt hat. 3 Einsicht, der eine Sache durch seinen eigenen Verstand infolge der Dinge, die er gelernt hat, versteht. Erkenntnis ist prophetischer Geist.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V.3. über die Bedeutung von דעת ,בינה ,חכמה, und deren Verhältnis zu einander siehe zu Bereschit 41, 33. Indem diese höchsten geistigen Vermögen bei Bezalel vorausgesetzt werden, so ist damit evident, daß hier nicht bloß ein äußeres Kunstwerk äußerlich hergestellt werden soll, sondern daß es sich um den Bau eines in allen seinen Teilen symbolischen Werkes handelt, dessen in ihm und durch daßelbe zum Ausdruck kommende Ideen bei der Ausführung als leitende Gedanken gegenwärtig und als bewußtvolle Absicht vorschweben sollen.

Biur von Moses Mendelssohn

ואמלא אתו רוח אלהים, פעל ומלא בעל פעולים שנים, כמו נשקה את אבינו יין (בראשית י"ט ל"ב), ורוח אלהים תרגם אנקלוס רוח נבואה, ויב"ע תרגמו רוח קודשא, והנכון שיהי׳ בחכמה ובתבונה ובדעת וגו׳ באור לרוח אלהים, וכן כתוב ונחה עליו רוח ה׳ (ישעי׳ י"א ב׳), ופירושו מה היא רוח ה׳ ? רוח חכמה ובינה וגו׳ (שם) · בחכמה, ידיעת הדרכים אשר בהם נשיג את המבוקש ממנו, תקרא חכמה, פעמים שיהי׳ המבוקש ההוא דבר עיוני, ופעמי׳ שיהי׳ דבר מעשיי, ויפרדו לפ"ז החכמות לעיוניות ולמעשיות · ואם יהי׳ המבוקש ההוא רע בעצמו, יקרא האדם היודע להשגו חכם להרע כענין שנאמר חכמים הם להרע (ירמי׳ ד׳ כ"ב), אולם חכם סתם, הוא יודע הדרכים אשר בהם ישיג את הטוב הנרצה באמת, והוא התכלי׳ האמתי · ובתבונה, להבין דבר מתוך דבר, ולהשיג מושכל בלתי נודע על ידי מושכל נודע, והמלה נגזרת מן בין, כי היודע מה בין דבר לדבר, ובמה יבדל כל דבר מזולתו, ישיג המושכלות, ובדעת, ההכנה לקבל הצורות כמות שהן, תקרא דעת, בין שתהיינה הצורות מוחשיות או נשגבות מן החוש (עיין בפ׳ בראשית (ד׳ א׳) בבאור מלת ידע) · ובכל מלאכה, כשרון המעשה להוציא הדבר הנרצה אל היש, באופן שיסכים עם התכלית המכוון, יקרא מלאכה (קונסט, קונסטגעשיקליכקייט), ואם היא מלאכה שצריכה למחשבה עמוקה בחשבון ומדות וערכים ומשקולת, או בידיעת הסדר והנעימות, תקרא מלאכת מחשבת · והנה היודע סוד הדבר ותכליתו, ידע לתקנו כראוי לתכלית ההוא, וזהו לחשב מחשבת, שהוא החלק העיוני מהמלאכה, והחלק המעשי ממנו הוא האומנות והזריזות והכשרון, להוצי׳ המחשבה ההיא אל היש ממש, וזהו לעשות · וכתב הרמב"ן ז"ל והטעם כי היו ישראל במצרים פרוכים בעבודת חומר ולבנים, לא למדו מלאכת כסף וזהב וחרושת אבנים, ולא ראו אותם כלל, והנה הוא פלא שימצא בהם אדם חכם גדול בכסף ובזהב ובחרושת אבן ועץ, וחושב ורוקם ואורג, כי אף בלומדים לפני חכמים לא נמצא בהם בקי בכל האומניות כלם, והיודעים ורגילים בהם, בבא ידיהם תמיד בטיט ורפש לא יוכלו לעשות בהן אומנות דקה ויפה, ועוד שהוא חכם גדול להבין סוד המשכן וכל כליו למה צוו ואל מה ירמזו וכו׳ וכן אמרו יודע הי׳ בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, כי המשכן ירמוז באלו והוא היודע ומבין סודו עכ"ל :

Text herunterladen