Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְלָֽקַחְתָּ֗ אֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵ֗ת הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֖לֶב אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֑ן וְהִקְטַרְתָּ֖ הַמִּזְבֵּֽחָה׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Du nimmst sodann alles Fett, das die Eingeweide bedeckt, und das Zwerchfell mit der Leber, auch die beiden Nieren und das an ihnen befindliche Fett, und giebst es zum Aufdampfen dem Altare hin.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Sodann sollst du alles Fett nehmen, welches die Eingeweide bedeckt, auch das Netz über die Leber, und die beiden Nieren, nebst dem Fette, das darauf ist, und auf den Altar in Rauch aufgeben lassen.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und das ganze das Geweide bedeckende Fett, das Netz über der Leber und die beiden Nieren samt dem Fette darüber (nimm und) verrauche (es) auf dem Altare.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
זאדען זאללסט דוא אללעס פֿעט נעהמען , וועלכעס דיא איינגעווייַדע בעדעקט , אויך דאז נעטץ איבער דיא לעבער , אונד דיא ביידען נירען , נעבסט דעם פֿעטע , דאז דארויף איזט , אונד אויף דען אלטאר אין רויך אויפֿגעהען לאסען .
Onkelos
וְתִסַב יָת כָּל תַּרְבָּא דְחָפֵי יָת גַוָא וְיָת חִצְרָא דִעַל כַּבְדָא וְיָת תַּרְתֵּין כָּלְיָן וְיָת תַּרְבָּא דִי עֲלֵיהֶן וְתַסֵיק לְמַדְבְּחָא:
Raschi
החלב המכסה את הקרב. הוּא הַקְּרוּם שֶׁעַל הַכֶּרֶס, שֶׁקּוֹרִין טי"לא:
ואת היתרת. הוּא טַרְפְּשָׁא דְּכַבְדָּא, שֶׁקּוֹרִין איבר"יש:
על הכבד. אַף מִן הַכָּבֵד טֹל עִמָּהּ (ספרא):
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Das Fett, welches das Eingeweide bedeckt, das ist die Decke über dem Panzen, die man Gewebe nennt. Und das Zwerchfell, das ist das Netz an der Leber, das man Zwerchfell, Rotfleisch nennt. An der Leber, auch von der Leber nimm mit (Tor. koh. 3).
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
את כל החלב המכסה את הקרב , הוא הקרום שעל הכרס שקורין טי"לא . (רש"י) , צ"ל אילו"ן , ובל"א (קרומדארם) , ולדעת הרמב"ן כל מקום שנאמר החלב המכס' את הקרב , הי' הקרום הזה שעל הכרס , אבל כאשר יאמר כל החלב המכסה את הקרב , ירמוז לשני חלבים אשר שם , לחלב הקרום הזה ולחלב הגם אשר על הקרב : היתרת , טרפשא דכבדא שקורין טיינר"יש . (רש"י) , ובכ"י ישן איוו"ש , בל"א (לאטפלייש) . על הכבד , ובמקו' אחר הוא אומר היתרת מן הכבד (ויקרא ט' י') , אמרו רז"ל שיטול מעט מן הכבד עם היתרת , ובא על במקום עם , ואנקלוס תרגם חצרא דעל כבדא , כפי פשוטו של מקרא . הכלית , יש אומרים שנקראו כן , בעבור שיש להם כח בתאות המשגל , מענין כלתה נפשי (תהלים פ"ד ג') , ולא הזכיר האלי' , כי אין לפר ולשעיר אלי' . (הרא"ע) .
V. 13. Die unmittelbarste Konsequenz dieser "Hingebung des Blutes" soll die "Dahingebung" aller von der vegetativen sinnlichen Natur des Menschen erstrebten "Güter" (חלב), der für diese Erstrebung die Lebenstätigkeit in Bewegung setzenden "Hebel" (יותרת על הכבד) und der allem diesen zu Grunde liegenden sinnlichen "Reize" selber (שתי הכליות) als "zu Gott emporsteigende Nahrung des Gesetzesfeuers" (הקטרה המזבחה), somit die "positive Umwandlung der sinnlichsten Seiten des Menschen in sittlich freie Gottestaten" sein. – המזבחה. Wir glauben, daß diese bei הקטרה fast konstante Form auf der Bestimmung beruhe, daß מה דם בזריקה אף בשר בזריקה (Sebachim 62b), daß die dem Feuer zu übergebenden Opferteile nicht hingelegt, sondern, wie die Bluthingebung beim עולה, hingeworfen wurden, weshalb ja auch zwischen dem כבש und dem מזבח ein kleiner Zwischenraum, לול קטן war, um diese im Wurf zu geschehende Hingebung auch räumlich zu veranschaulichen. Wir setzen dabei voraus, daß in dieser Beziehung אימורים den איברים gleich standen.