Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וְהָיָ֥ה פִֽי־רֹאשׁ֖וֹ בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Die Mündung seines Oberendes soll nach innen gewandt sein, ringsum soll seine Mündung einen Saum von Wirkerarbeit haben, wie die Mündung eines Panzerhemdes soll auch die seine sein, er soll nicht eingerissen werden.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Die Oeffnung oben am Unterrock soll einwärts umschlagen sein. An der Oeffnung soll rund umher eine Borte sein, von Weberarbeit, wie an der Oeffnung eines Panzerhemdes soll daran sein, damit er nicht reiße.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

das Kopfloch in der Mitte, und ringsum soll das Loch eine Borte haben, Weberarbeit, wie das Loch eines Panzerhemdes, damit es nicht reiße.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

דיא אֶעפֿנונג אבען אם אונטערראק זאלל איינווערטס אומגעשלאגען זיין, אן דער אֶעפֿנונג זאלל רונדאומהער איינע בארטע זיין , פֿאן וועבערארבייט , וויא אן דער אֶפֿנונג איינעם פאנצערהעמדס זאלל דאראן זיין, דאמיט ער ניכט רייסע ·

Onkelos

וִיהֵי פוּם רֵישֵׁהּ כָּפִיל לְגַוֵּהּ תּוֹרָא יְהֵא מַקַף לְפוּמֵהּ סְחוֹר סְחוֹר עוֹבַד מָחֵי כְּפוּם שִׂרְיָן יְהֵי לֵהּ לָא יִתְבְּזָע:

Raschi

והיה פי ראשו. פִּי הַמְּעִיל שֶׁבְּגָבְהוֹ – הוּא פְּתִיחַת בֵּית הַצַּוָּאר:

בתוכו. כְּתַרְגּוּמוֹ כָּפִיל לְגַוֵּהּ, כָּפוּל לְתוֹכוֹ, לִהְיוֹת לוֹ לְשָׂפָה כְּפִילָתוֹ, וְהָיָה מַעֲשֵׂה אוֹרֵג וְלֹא בְמַחַט:

כפי תחרא. לָמַדְנוּ שֶׁהַשִּׁרְיוֹנִים שֶׁלָּהֶם פִּיהֶם כָּפוּל:

לא יקרע. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרֵעַ; וְהַקּוֹרְעוֹ עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁזֶּה מִמִּנְיַן לָאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה, וְכֵן וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן, וְכֵן לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ הַנֶּאֱמַר בְּבַדֵּי הָאָרוֹן:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Und 32 es sei die obere Öffnung, die Öffnung des Mantels oben, das ist die Öffnung am Halse. In ihm selbst, nach dem Targum doppelt nach innen, verdoppelt darin, daß der verdoppelte Rand als Saum diene; es sei Weberarbeit und nicht mit der Nadel gemacht. Gleich der Öffnung eines Panzers; daraus lernen wir, daß ihre Panzer eine verdoppelte Halsöffnung hatten. Damit er nicht zerreiße, daß er nicht zerreiße, und wer ihn zerreißt, übertritt ein Verbot (Joma 72a); denn dieses gehört zur Anzahl der Verbote in der Thora; ebenso (V. 28), das Choschen weiche nicht; ebenso (25, 15), sie dürfen nicht von ihr weichen, das bei den Stangen der Lade steht.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 32. והיה פי ראשו וגו׳. Die Öffnung seines oberen Endes soll nach innen geschlagen, somit doppelt werden, und dadurch einen starken, festen Saum bilden. Der Saum soll סביב ganz geschlossen und מעשה ארג, von Anfang an daran gewebt, nicht erst nachher durch Umnähen gebildet sein. – תחרא ,כפי תחרא, nach Onkelos: שריון, Panzer. Es kommt nirgends wieder vor und ist die Ableitung dunkel. — לא יקרע ist ebenfalls ein Verbot, das aber Joma 72a auf alle Priestergewänder angewendet wird. Nach einer Auffassung wäre aber dieses Verbot bei allen anderen Gewändern nur hinsichtlich eines in vernichtender Absicht, דרך השחתה, geschehenen Zerreißens. Der geschlossene Saum des מעיל dürfe aber überhaupt nicht eingerissen werden. (Siehe ׳מ׳למ zu הל׳ כלי המקדש IX, 3.) —

Biur von Moses Mendelssohn

פי ראשו , כי המעיל בגבהו , הוא פתיחת בית הצואר · בתוכו , כתרגומו כפיל לגוי' , כפול לתוכו להיות לו לשפה כפילתו , והי' מעשה ארג ולא במחט , כ"כ רש"י ז"ל , והוא דחוק בלשון הכתוב , שאמר שפה יהי' לפיו סביב , ולפי' רש"י יהי' הדבר נהפך שהפה ע"י כפילתו יהי' לשפה , והנה יב"ע והירושלמי תרגמו ויהי פום רישי' במצעא , וכן פי' הרשב"ם ז"ל בתוכו באמצעיתו למעל' , ואח"כ הוא אומר שיעשה לפה הזה שפה סביב , ויהי' הצואר כלו חגור בפי המעיל , כי מסוף הגרון עד למטה הוא נחלק לשתי כנפי' , כמ"ש למעלה (שם) דעת הרשב"ם והרמב"ן ז"ל , והמתרגם האשכנזי פתר מלת בתוכו כדעת אנקלוס , ובאר מלות שפה יהי' לפיו , כאלו הוא מאמר אחר , שיעשה לפה הכפול לתוכו שפה סביב ממעשה אורג , וכן משמע מלשון אנקלוס , שכתב פומי' כפיל לגויה תורא יהי מקף לפומי' סחור סחור · מעשה ארג , שלא יהי' השפה עשוי במחט ותפירה · כפי תחרא כשפת השריון , ורש"י ז"ל למד מזה ע"פ פירושו , שהשריוני' שלהם פיהם כפול , ולדעת המפרשי' בתוכו באמצעיתו , יהי' ענין כפי תחרא שיהי' כל הגרון חגור סביב , כעין שהו' חגור בפי השריון · לא יקרע , כדי שלא יקרע (לזה יהי' לו שפה ארוג) , והקורעו עובר בלאו , שזהו ממנין הלאוין , וכן ולא יזח החשן (לעי' פסו' כ"ח) , וכן לא יסרו ממנו (לעיל כ"ה ט"ו) , הנאמר בבדי הארון · (רש"י) , כלומר אף שלפי משמעות פשוטיהן אלו השלילות אינן אזהרו' כי אם כל א' הוא נתינת טעם למאמר הקודם , אף ע"פ כן נמנו בכלל הלאוין , והעובר עליהן לוקה , וחז"ל (ביומא דף ע"ב ע"א) למדו זה מדלא כתיב שלא יקרע , שלא יזח , שלא יסרו · ור"ע ספורנו כתב לא יקרע לא יהי' לו בית צואר נפתח לארכו לפניו , אבל יהי' עגול , כי לשון יקרע יאמר על דבר פתוח לארכו כמו וקרע לו חלוני (ירמי' כ"ב י"ד) :

Text herunterladen