Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠חֹ֠שֶׁן מִֽטַּבְּעֹתָ֞ו אֶל־טַבְּעֹ֤ת הָאֵפוֹד֙ בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

und mit einer himmelblauen wollenen Schnur soll man den Schild von seinen Ringen zu den Ringen des Ephods hin festhalten, damit er an dem Latze des Ephods sei, und es soll der Schild nicht weichen von dem Ephod.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Man schnürt alsdann das Brustschild an, aus seinen Ringen in die Ringe des Mantels mit einer Schnur von blauer Wolle, damit der Schild fest bleibe an dem Gürtel des Mantels, und so kann der Schild nicht von dem Mantel weichen.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Und von ihren Ringen aus kette man die Brusttasche mittelst einer purpurblauen Schnur an die Ringe des Schulterlatzes, daß sie über dem Gürtel des Schulterlatzes sitze und die Brusttasche sich nicht vom Schulterlatze verrücke.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

מאן שניהרט אלסדען דאז ברוסטשילד אן, אויס זיינען רינגען אין דיא רינגע דעס מאנטעלס, מיט איינער שנור פאן בלויער וואללע, דאמיט דער שילד פעסט בלייבע אן דעם גירטעל דעס מאנטעלס, אונד זא קאן דער שילד ניכט פאן דעם מאנטעל וויכען.

Masoretische Anmerkungen

erstes Vorkommen הָאֵפוֹד֙ / הָאֵפֹד֙

Onkelos

וְיֶחְדוּן יָת חוּשְׁנָא מֵעִזְקְתֵהּ לְעִזְקְתָא דְאֵפוֹדָא בְּחוּטָא דִתְכֶלְתָּא לְמֶהֱוֵי עַל הֶמְיַן אֵפוֹדָא וְלָא יִתְפָּרֵק חוּשְׁנָא מֵעִלָוֵי אֵפוֹדָא:

Raschi

וירכסו. לְשׁוֹן חִבּוּר; וְכֵן מֵרֻכְסֵי אִישׁ (תהילים ל"א) – חִבּוּרֵי חֶבְלֵי רְשָׁעִים, וְכֵן וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה (ישעיהו מ') – הָרִים הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵירֵד לַגַּיְא שֶׁבֵּינֵיהֶם אֶלָּא בְקֹשִׁי גָּדוֹל, שֶׁמִּתּוֹךְ סְמִיכָתָן הַגַּיְא זְקוּפָה וַעֲמֻקָּה – יְהֵא לְבִקְעַת מִישׁוֹר וְנוֹחָה לֵילֵךְ:

להיות על חשב האפוד. לִהְיוֹת הַחֹשֶׁן דָּבוּק אֶל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד:

ולא יזח. לְשׁוֹן נִתּוּק; וּלְשׁוֹן עֲרָבִי הוּא כְּדִבְרֵי דּוּנָשׁ בֶּן לָבְרָט:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Man 28 schließe an, bedeutet Verbindung; ebenso (Ps. 31, 21) vor den Rotten der Männer, Verbindung von Rotten von Bösewichtern; ebenso (Jeschajahu 40, 4) die Krümmungen zur Ebene, Berge, die so dicht beieinander sind, daß man nur mit großer Mühe in das Tal zwischen ihnen hinabsteigen kann; denn weil sie so eng beisammen sind, ist das Tal steil und tief; werden zur Ebene, flaches Land, auf dem man leicht gehen kann. Daß es auf dem Gürtel des Efod sei, damit sich das Choschen an den Gürtel des Efod anschließe על = אל. Und nicht weiche, bedeutet losreißen und ist nach den Worten von Dunasch b. Labrat ein Wort, das auch im Arabischen vorkommt.

Biur von Moses Mendelssohn

וירכסו, לשון חבור, וכן מרכסי איש (תהלים ל"א כ"א), חבורי חבלי רשעים, וכן והרכסי' לבקעה (ישעי' מ' ד'), הרי' הסמוכים זה לזה, שא"א לירד לגיא שביניהם, אלא בקושי גדול, שמתוך סמיכתן הגיא זקופה ועמוקה, ויהיו לבקעה מישור ונוטה לילך , כ"פ רש"י ז"ל , והרד"ק בשרשי' שרש רכס פתרו מענין גובה , כלומר יגביהו את החשן לחברו עם האפוד שהוא למעלה ממנו , והוא דבר תימה , שהרי הפתיל מחבר החשן עם האפוד למטה , אולי כוונתו על הטבעות , לפי שטבעות החשן כלפי פנים , וטבעות האפוד כלפי חוץ , ולזה כשהוא מחבר אלו הטבעות ע"י הפתיל , כאלו הוא מגביה את החשן לצד חוץ · והראב"ע פתרו מענין עוות · יזח , לשון נתוק ולשון ערבי הוא , כדברי דונש בן לברט · (רש"י), והרד"ק בשרש זחח כתב שעניינו ולא יגבה , ודומה לו בלשון רז"ל זחוחי הלב , פירוש גבוהי לב וגסי רוח [° ולדעתו יהי' יזח שרשו זחח , והו' עתיד נסתר מבנין נפעל לגזרת פעל , כמו לא יִמַּד (הושע ב' א') , ולשונו תִּמַּק (זכרי' י"ד י"ב) , יִדַּל כבוד יעקב (ישעי' י"ז ד') , ודגש הזי"ן לחסרון נו"ן נפעל °], והרמב"ן ז"ל פירשו כמו ולא יסח , מן בית גאים יסח ה' (משלי ט"ו כ"ה) , ובוגדי' יסחו ממנה (שם ב' כ"ב) , ענין נתילה ונתוק בחלוף הסמ"ך והזי"ן [° ולדעתו יהי' שרשו נזח (כמו יסח ויסחו ששרשם נסח גם לדעת הרד"ק) , והוא עתיד נסתר מבנין הקל , והדגש לחסרון נו"ן פ"פ , ועכ"ז פירושו כמו נפעל , כי הוא מהפעלים שאין להם פעולה ולא הפעלה , והוא כדמות תאר , ושעורו ולא יהי' נזח , וכן הרמב"ן בסוף דבריו ששרשו נזח °] , והענין שמתוך שהחשן מחובר עם כתפות האפוד , למעלה ע"י השרשרות , ולמטה ע"י הפתיל , שעל ידו הוא נצמד ומרוכס לימין ולשמאל , אי אפשר לחשן לנוד ולהנתק מעל האפוד :

Text herunterladen