Die Torah - Die fünf Bücher Mose
סירתיו. כְּמִין יוֹרוֹת:
לדשנו. לְהָסִיר דִּשְׁנוֹ לְתוֹכָם, וְהוּא שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס לְמִסְפֵּי קִטְמֵהּ – לִסְפּוֹת הַדֶּשֶׁן לְתוֹכָם; כִּי יֵשׁ מִלּוֹת בְּלָשׁוֹן עִבְרִית מִלָּה אַחַת מִתְחַלֶּפֶת בַּפִּתְרוֹן לְשַׁמֵּשׁ בִּנְיָן וּסְתִירָה, כְּמוֹ וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ (תהילים פ'), אֱוִיל מַשְׁרִישׁ (איוב ה'), וְחִלּוּפוֹ וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ (איוב ל״א:י״ב); וְכָמוֹהוּ בִּסְעִפֶּיהָ פֹּרִיָּה (ישעיהו י״ז:ו׳), וְחִלּוּפוֹ מְסָעֵף פֻּארָה (ישעיהו י׳:ל״ג) – מְפַשֵּׁחַ סְעִפֶּיהָ; וְכָמוֹהוּ וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ (ירמיהו נ') – שִׁבַּר עֲצָמָיו; וְכָמוֹהוּ וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים (מלכים א כ״א:י״ג), וְחִלּוּפוֹ סַקְּלוּ מֵאֶבֶן (ישעיהו ס״ב:י׳) – הָסִירוּ אֲבָנֶיהָ, וְכֵן וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ (שם ה'), אַף כָּאן לְדַשְּׁנוֹ – לְהָסִיר דִּשְׁנוֹ, וּבְלַעַז אדשצנדר"יר:
ויעיו. כְּתַרְגּוּמוֹ, מִגְרָפוֹת שֶׁנּוֹטְלִים בָּהֶם הַדֶּשֶׁן, וְהֵן כְּמִין כִּסּוּי הַקְּדֵרָה שֶׁל מַתֶּכֶת דַּק וְלֹוֹ בֵית יָד, וּבְלַעַז ווד"יל:
ומזרקתיו. לְקַבֵּל בָּהֶם דַּם הַזְּבָחִים:
ומזלגתיו. כְּמִין אֻנְקְלִיּוֹת כְּפוּפִים, וּמַכֶּה בָהֶם בַּבָּשָׂר וְנִתְחָבִים בּוֹ וּמְהַפֵּךְ בָּהֶן עַל גַּחֲלֵי הַמַּעֲרָכָה שֶׁיְּהֵא מְמַהֵר שְׂרֵפָתָן, ובְלַעַז קרוצי"נש, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים צִנּוֹרִיּוֹת (יומא י"ב):
ומחתתיו. בֵּית קִבּוּל יֵשׁ לָהֶם לִטֹּל בָּהֶן גֶּחָלִים מִן הַמִּזְבֵּחַ, לְשֵׂאתָם עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי לַקְּטֹרֶת, וְעַל שֵׁם חֲתִיָּתָן קְרוּיִים מַחְתּוֹת, כְּמוֹ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד (ישעיהו ל'), לְשׁוֹן שְׁאִיבַת אֵשׁ מִמְּקוֹמָהּ, וְכֵן הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ (משלי ו'):
לכל כליו. כְּמוֹ כָּל כֵּלָיו:
Seine Behälter, eine Art von Kesseln. Um ihn zu entaschen, die Asche in sie zu nehmen; das ist, was Onkelos übersetzt, seine Asche hineinzufüllen, die Asche hineinzusammeln; denn es gibt Worte im Hebräischen, wo derselbe Ausdruck verschiedene Bedeutung haben kann, die Bejahung und die Verneinung ausdrückt; wie (Ps. 80, 10), daß seine Wurzeln sich ausbreiteten, (Job 5, 3) einen Narren, der Wurzel schlug, und das Gegenteil (Job 31, 12), und all meinen Ertrag entwurzelt sie; ebenso (Jeschajahu 17, 6), in den Zweigen des Fruchtbaumes, und das Gegenteil (Jeschajahu 10, 33), schlägt die Zweige ab, bricht die Zweige ab; ebenso (Jirm. 50, 17) und zuletzt brach ihm das Gebein, zerbrach seine Knochen; ebenso (I Kön. 21, 13) sie warfen Steine auf ihn, und das Gegenteil (Jeschajahu 62, 10), nehmet die Steine fort; ebenso (Jeschajahu 5, 2), er umzäunte ihn und entfernte die Steine aus ihm; auch hier, zu entaschen, die Asche zu entfernen, entaschen in anderen Sprachen. Und seine Schaufeln, wie der Targum sagt, Schaufeln, mit denen man die Asche fortnimmt; sie hatten die Form des Deckels eines Topfes, waren aus dünnem Metall und hatten einen Griff; Schaufel in anderen Sprachen. Und seine Sprenggefäße, um damit das Blut der Opfer aufzufangen. Und seine Gabeln, eine Art gebogener Haken, mit ihnen schlug man auf das Fleisch, daß die Stücke daran hängenblieben und auf den Kohlen der Brandstätte umgewandt werden konnten, damit sie schnell verbrannten; Haken in anderen Sprachen, in der Sprache der Weisen (Joma 12a) צנור. Und seine Pfannen, sie hatten einen Behälter, damit die Kohlen vom Altar zu nehmen, um sie zum inneren Altar zum Räucherwerk zu bringen; weil man damit schürte, werden sie מחתה genannt, wie (Jeschajahu 30, 14) glühende Kohlen aus dem Feuer zu schüren, das bedeutet, Feuer aus seiner Stelle zu schöpfen; ebenso (Spr. 6, 27), kann wohl einer Feuer in seinen Schoß schüren. Alle seine Geräte לכל = כל.
Asche. Der verbrannten Tiere und Brennmaterialien.
Schaufeln. Um die Asche vom Altar wegzuräumen.
Becken. Zur Aufnahme des Blutes der geschlachteten Tiere.
Gabeln. Zur Anordnung des Fleisches der Opfertiere.
Kohlenschaufeln. Auf denen brennende Kohlen von dem Brandopfer-Altar zum Räucher-Altar herübergetragen wurden.
סירתיו, כמין יורות · לדשנו, להסיר דשנו לתוכו, והוא שת"א למספי קטמי' לספות הדשן לתוכם, כי יש מלות בלשון עברי' מלה אח' מתחלפ' בפתרון לשמש בנין וסתירה, כמו ותשרש שרשיה (תהלי' פ' י'), אויל משריש (איוב ה' ג'), וחלופו ובכל תבואתי תשרש (שם ל"א י"ב), וכמוהו בסעפי' פרי' (ישעי' י"ז ו'), וחלופו מסעף פארה (שם י' ל"ג), מפסח סעיפי', וכמוהו וזה האחרון עצמו (ירמי' נ' י"ז), שבר עצמיו, וכמוהו ויסקלהו באבנים (מלכים א' כ"א י"ג), וחלופו סקלו מאבן (ישעי' ס"ב י'), הסירו אבנים, וכן ויעזקהו ויסקלהו (שם ה' ב'), אף כאן לדשנו להסיר דשנו, בלע"ז אדישנד"ריר · (רש"י), בל"א (צו ענטאשן, פאן אשי צו רייניגן) · ויעיו, כתרגומו מגרפות שנוטל בהן הדשן, והן כמין כסוי הקדרה של מתכת דק, ולו בית יד ובלע"ז וויד"ל · (רש"י), בל"א (איין גפעם צום אב לעערן) · ומזרקתיו, לקבל דמי הקרבנות · ומזלגתיו, כמין אונקליות כפופי' להפוך בהן איברי הקרבנות על גחלי המערכה, שיהא ממהר שריפתן, ובלע"ז קרוני"גש [ ובמ"א מגאתי קרוג"דש, והוא בל"א (קרומהאקן, גאבלן) ] ובלשון חכמי' צנוריות · (רש"י) · ומחתתיו, לחתות בהן הגחלי', כדכתיב לחתות אש מיקוד (שם ל' י"ד), היחתה איש אש בחיקו (משלי ו' כ"ז) · לכל כליו, כמו בכל כליו · (רש"י), וכבר הזכרנו פעמי' רבות משמוש הלמ"ד, להורות על הכלל שאחרי הפרט :
V. 3. סיר Topf, ist vielleicht verwandt mit סגר, umschließen. — יעים: Wegräumungsgeräte, so: ויעה ברד מחסה כזב (Jes. 28, 17). — מזלג rad. זלג Die Bedeutung von זלג, chald. Herabstürzen von Tränen, und die Verwandtschaft mit שלך, niederfallen, wovon השליך, niederwerfen, und mit שלג: Schnee, Bedeutungen, die in den Grundbegriff: niederfallen zusammengehen, und andererseits mit סלק, chald. weggenommen werden, dürften מזלג als ein Geräte bezeichnen, vermittelst dessen etwas von einer Stelle weggenommen wird, um es auf eine andere Stelle niederzulegen, daher: Gabel. — לכל נכליו תעשה נחשת: Kupfer soll durch Verarbeitung zu seinen Geräten gestaltet werden. Durch die Arbeit wird der Rohstoff zum Geräte.