Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְעַמֻּדָ֣יו עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Und seine Säulen zwanzig, deren Füße zwanzig von Kupfer; die Haken der Säulen und deren Umreifungen von Silber.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Dazu zwanzig Säulen nebst zwanzig kupfernen Füßen. Die Haken an den Säulen, und ihre Reifen silbern.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
dazu zwanzig Säulen nebst ihren zwanzig kupfernen Sockeln; der Säulen Haken und ihre Reifen aus Silber.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דאצו צוואנציג זיילען, נעבסט צוואנציג קופפֿערנען פֿיסען, דיא פֿיסען · דיא האקען אן דען זיילען, אונד איהרע רייפֿען זילבערן ·
Onkelos
וְעַמוּדוֹהִי עֶשְׂרִין וְסַמְכֵיהוֹן עֶשְׂרִין נְחָשָׁא וָוֵי עַמוּדַיָא וְכִבּוּשֵׁיהוֹן כְּסָף:
Raschi

ועמדיו עשרים. חָמֵשׁ אַמּוֹת בֵּין עַמּוּד לְעַמּוּד:

ואדניהם. שֶׁל הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת, הָאֲדָנִים יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ וְהָעַמּוּדִים תְּקוּעִין לְתוֹכָן; הָיָה עוֹשֶׂה כְמִין קֻנְדָּסִין שֶׁקּוֹרִין פל"ש בְּלַעַז, אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה, וְטַבַּעַת נְחֹשֶׁת קְבוּעָה בוֹ בְּאֶמְצָעוֹ וְכוֹרֵךְ שְׂפַת הַקֶּלַע סְבִיבָיו בְּמֵיתָרִים כְּנֶגֶד כָּל עַמּוּד וְעַמּוּד, וְתוֹלֶה הַקֻּנְדָּס דֶּרֶךְ טַבַּעְתּוֹ בָאֻנְקְלִיּוֹת שֶׁבָּעַמּוּד הֶעָשׂוּי כְּמִין וָי"ו – רֹאשׁוֹ זָקוּף לְמַעְלָה וְרֹאשׁוֹ אֶחָד תָּקוּעַ בָּעַמּוּד – כְּאוֹתָן שֶעוֹשִׂין לְהַצִּיב דְּלָתוֹת, שֶׁקּוֹרִין גונ"ש בְּלַעַז, וְרֹחַב הַקֶּלַע תָּלוּי מִלְּמַטָּה וְהִיא קוֹמַת מְחִצּוֹת הֶחָצֵר:

ווי העמדים. הֵם הָאֻנְקְלִיּוֹת:

וחשקיהם. מֻקָּפִין הָיוּ הָעַמּוּדִים בְּחוּטֵי כֶסֶף סָבִיב, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם עַל פְּנֵי כֻלָּן, אִם בְּרֹאשָׁם, וְאִם בְּאֶמְצָעָם, אַךְ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁחָשׁוּק לְשׁוֹן חֲגוֹרָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּפִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים (שופטים י"ט), תַּרְגּוּמוֹ חֲשׁוּקִים:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Seine Säulen zwanzig, 5 Ellen zwischen einer Säule und der anderen. Ihre Füße zwanzig, der Säulen, aus Kupfer. Die Füße ruhten auf der Erde, und die Säulen steckten darin. Man machte eine Art Stangen, Bretter in anderen Sprachen, 6 Handbreiten lang und 3 breit, an deren Mitte ein kupferner Ring festgemacht war; und wickelte den Saum des Vorhanges jeder Säule gegenüber mit Seilen darum und hängte die Stange mit dem Ring an die Haken der Säule, die wie ein Waw gemacht waren, da ein Ende nach oben gebogen und ein Ende in die Säule geschlagen war, gleich jenen Haken, die man macht, um die Türen einzuhängen, die man Türhaken in anderen Sprachen nennt; die Breite des Vorhanges hing nach unten, sie bildete die Höhe der Scheidewände des Hofes. Die Haken der Säulen, das sind jene Haken. Und ihre Reife, die Säulen waren mit silbernen Bändern ringsum umgeben; ich weiß nicht, ob an ihrer ganzen Oberfläche oder nur oben oder in der Mitte; nur weiß ich, daß חשוק Umgürtung bedeutet; denn so finden wir beim Kebsweib von Gibea (Richt. 19, 10), er hatte ein Gespann gesattelter Esel bei sich, was im Targum mit חשוקים übersetzt wird.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 10. חשקיהם, da die Säulen V. 17 מחֻשקים genannt werden, so können חשוקים nicht ein Zubehör, sondern nur eine Beschaffenheit der Säulen bedeuten. חשק, als Ausdruck eines starken Verlangens nach einem Gegenstande, ist bekannt. Verwandt ist die Wurzel mit עשׂק, עשׁק, עזק, אזק, חזק, חשׂך, חשׁך, denen allen der Begriff eines starken Erfassens, sei es in konkretem oder geistigem Sinne, zu Grunde liegt. Auch חֵשֶׁק als starkes Verlangen ist das Umfassen eines Gegenstandes im Geiste, und ist es hier in konkretem Sinne eine silberne Umfassung, Umreifung der Säulen.

Biur von Moses Mendelssohn

ועמדיו עשרים, חמש אמות בין עמוד לעמוד · (רש"י ע"פ בריתא דמ"ה פרק ה'), והכוונ' מאמצע העמוד האחד עד אמצע העמוד השני, כי הי' עובי העמודי' אמה, כ"כ הרא"ם ובעל חכמת המשכן ובעל מעשה חושב, וכן משמע, אבל לתמונתם אין הכרע, אם היו עגולי' או בעלי זויות, ומסתמא היו כמו עמודי המסך, בעלי זויות · ואדניהם, מושב על העמודי', האדנים של העמודים נחשת, האדנים יושבי' על הארץ, והעמודי' תקועים לתוכן · הי' עושה כמין קונדסין שקורין פלא"ש [ וברש"י כ"י, פאל"ש, בל"א (פפאהל) ], ארכן ששה טפחים, ורחבן ג' וטבעת נחשת קבועה בו באמצעו, וכורך שפת הקלע סביביו במיתרים, כנגד כל עמוד ועמוד, ותולה הקונדס דרך טבעתו באונקלי שבעמוד העשוי כמין ו"ו, ראשו זקוף למעל', וראשו אחד תקוע בעמוד, כאותן שעושין להציב דלתות, שקורין גונ"דש (גאנג"ש, ובל"א טירהאנגלן), ורחב הקלע תלוי מלמטה, והי' קומת מחיצת החצר · (רש"י ע"פ בריתא דמ"ה שם), ועוד שנינו שם שהי' הקלע יוצא מן העמוד שתי אמות ומחצה מצד זה, ושתי אמות ומחצה מצד זה, הכוונה מאמצע העמוד, ששם הי' הטבעת נתונה על האונקלי, ומשם עד מקום הטבעת שבעמוד הסמוך חמש אמות, כמ"ש למעלה · ווי העמדים, הם האונקליות, וכבר כתבתי שיתכן שהיו דמות ציור, כעין כותרת שעושין לראשי העמודי' לנוי (תמצא דמותו בתוך הציורי' אשר בשער הספ', בשבור ות'נת, רגלי הטמו' [?]) ועליו היו מניחין את הקונד' בטבעתו · וחשקיהם, חשוק לשון חגורה, שכך מצינו בפילגש בגבעה ועמו צמד חמורי' חבושי' (שופטים י"ט י'), תרגומו חשוקי', כך פירש"י ז"ל, וכתב שהיו העמודים מוקפי' בחוטי כסף סביב, ואיני יודע אם על פני כלם אם בראשם אם באמצעם עכ"ל · והנה מצאנו לשון חשק נופל על החבור והדבוק, ואף החשק שבנפש הוא מענין הזה, כי האוהב ידבק עם הנאהב, ונפשו קשורה בנפשו, וכן ותדבק נפשו (בראשית ל"ד ג'), כמו חשקה נפשו (שם ח'), ויתכן א"כ לומר שהיו הווים נדבקים ונחשקי' ע"י חגורות של כסף המסבבות את העמודים, וכ"כ הראב"ע, והוא מסכי' עם מה שדמיתי בנפשי, שהיו הווים כעין כותרת שבראשי העמודי', ודרך הכותרות ההם להיות נדבקים סביב העמוד ע"י חגורות, ובשיורי הבניינים הקדמוניים ימצא שהיו עושין לפעמי' את הכותרות מאבן יקרה, או ממתכות יקר, וכן החגורות פעמים יעשו אותם מאבני שיש או (גראניט) וכדומה לנוי, ופעמי' יעשו אותם ממיני מתכות, והן מדבקות את הכותרת עם העמוד, ואחרי שהווים היו מטועני' במשא הקלעים הכבדים, והיו מתוחין מלמטה ע"י היתדות התחובין בארץ, היו צריכים להדבק היטב עם העמודים, כדי שלא ירופפו, והיו מדבקין אותם ע"י חשוקי כסף :

Text herunterladen