Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ועשית את המזבח וגו' ושלש אמות קמתו. דְּבָרִים כִּכְתָבָן, דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן רָבוּעַ וְנֶאֱמַר בַּפְּנִימִי רָבוּעַ, מַה לְּהַלָּן גָּבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ, אַף כָּאן גָּבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ? מִשְּׂפַת סוֹבֵב וּלְמַעְלָה (זבח' נ"ט):
Mache den Altar, drei Ellen seine Höhe, wörtlich, so wie es steht, sagt R. Juda; R. Jose sagt, es steht hier, quadratförmig, und ebenso beim inneren Altar (30, 2), quadratförmig, so wie dort seine Höhe das doppelte der Länge betrug, so war auch hier die Höhe das Doppelte der Länge; und wie verstehe ich, 3 Ellen seine Höhe? Vom Rande des oberen (um den Altar herumgehenden) Absatzes an aufwärts (Seb. 59b). Aus ihm selbst seien seine Hörner, er mache sie nicht besonders, um sie dann erst daran zu befestigen. Und überziehe ihn mit Kupfer, die Frechheit der Stirn zu sühnen, wie es heißt (Jeschajahu 48, 4), deine Stirn ist ehern (Midrasch Tanchuma).
KAPITEL XXVII
1.—8. DER BRANDOPFER-ALTAR
Altar. Die Rabbinen erklären die Symbolik des Altars; indem sie mit jedem Buchstaben des hebr. Wortes für »Altar« (מׄזׄבׄחׄ) als Anfangsbuchstaben ein Wort beginnen lassen, nämlich: מחילה »Vergebung« — der Altar war der Ort, an dem der Israelit sich wieder mit Gott, dem er sich durch Sünde entfremdet hatte, aussöhnen konnte; זכות »Verdienst« — Dankbarkeit, Demut, Zerknirschung konnten am Altar zum Ausdruck kommen, und durch die Ausübung dieser Tugenden wurde das Leben geadelt und »Verdienst« erworben; ברכה »Segen« — der Mensch erntet durch Treue zu den Lehren, die sich um den Altar gruppierten, göttlichen Segen, und er selbst wird zum Segen für seine Mitmenschen; חיים »Leben« — der Altar weist den Weg zum ewigen Leben, zu den Dingen, die immerdar Bestand haben werden: Treue, Gerechtigkeit und Heiligkeit.
מזבח, מקום גבוה מיוחד לעבודת הקרבה והקטרה נקרא מזבח, ואין בל"א מלה משותפת לשתי ההוראות האלו כי אם מלת (אַלטאר) הלקוחה מלשון רומי, ושם שרשה מלשון גובה (אַלטו"ס, האך) מענין במה · והמזבח שדבר בו הכתוב הזה הוא הנקרא מזבח החיצון, ונקרא ג"כ מזבח העולה וכן מזבח הנחשת, ולמעלה (כ' כ"א) קראו הכתוב מזבח אדמה · רבוע, כל צורה בעלת זויות שארכה כרחבה נקראת רבוע · ושלש אמות קמתו, דברי' ככתבן, דברי ר' יהוד', ר' יוסי אומ' נאמ' כאן רבוע ונאמר בפנימי רבוע מה להלן גבהו פי שנים כארכו אף כאן גבהו פי שני' כארכו (והוא עשר אמות), ומה אני מקיים ושלש אמות קמתו, משפת סובב ולמעלה · (זבחי' דף נ"ט ע"ב), שהסובב והוא הכרכב הנזכר להלן, הגיע עד סוף האמה הששית של גבהו, ומשם עד השפה העליונה שלש אמות, ואמה אחת לגובה הקרנות, הרי עשר אמות, שהן פי שני' כארכו, ובברית' דמ"ה (פי"א) נזכרה הפלוגת' בשם ר' מאיר ור' יוסי, והרמב"ם פסוק כר' יוסי, וכן בבריתא דמ"ה אחר שהזכיר' המחלוקת, סתמה כר' יוסי :
Kap. 27. V. 1. ועשית את המזבח, nicht מזבח: dieses ה erklärt sich entweder als Hinweisung auf das auf dem Berge gezeigte Vorbild (V. 8), oder es wird der Altar als ein durch alles Vorangehende stillschweigend vorauszusetzendes Erfordernis bezeichnet. רבוע יהיה וגו׳, die Quadratur des Altars bedingt die Tauglichkeit desselben, die Länge, Breite und Höhe darf wechseln, מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין (Sebachim 62a). Gleichwohl hat die Höhe nicht gewechselt und wird nicht wechseln, der von Mosche, von Salomo, der im zweiten Tempel errichtete waren von gleicher Höhe, obgleich die Länge und Breite von fünf Quadratellen des mosaischen Altars bis zu zweiunddreißig Quadratellen des zweiten Tempels stieg, und auch der einst zu erwartende, von Jecheskeel geschaute wird dieselbe Höhe haben (Maim. הל׳ בית הבחירה II, 5). Demgemäß ist das וההראל ארבע אמות (Jechesk. 43, 15) mit den קרנות gemessen, nicht so wie Raschi daselbst. Vielleicht heißt es deshalb חמש אמות ארך וחמש אמות רחב (nicht ארכו und רחבו) und שלש אמות קמתו. Die Höhe ist die bleibende des Altars, nicht so die Länge und Breite.
ושלש אמות קמתו. Diese drei Ellen sind nach ר׳ יוסי (Sebachim 59b) die Höhe des eigentlichen in Jecheskeel (43, 15) הראל genannten Altars. Es war dies der obere, auf einem Vorsprung סובב, im Texte כרכב (V. 5) genannt, ruhende Teil, der von סובב bis zu den קרנות (V. 2) drei Ellen, mit denselben vier Ellen (Jechesk. das,) maß. Von diesem סובב) כרכב) bis zur Erde waren sechs Ellen, somit die Gesamthöhe: zehn Ellen.