Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Zwei Zapfen an das eine Brett, sprossenartig hervorgehend einer gegen den andern; also mache an alle Bretter der Wohnung.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Ein Brett bekommt zwei Zapfen, diese werden eingepaßt (in die Füße nämlich) einer wie der andere; so machst du es an allen Brettern der Wohnung.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und an jeder Bohle zwei Zapfen mit einander verbunden; so mache es mit allen Bohlen der Wohnung.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
איין ברעטט בעקאממט צוויא צאפֿפֿען , דיזע ווערדען איינגעפאסט (אין דיא פֿיסע נעמליך) איינער וויא דער אנדרע , זא מאכסט דוא עס אן אללען ברעטטערן דער וואהנונג ·
Onkelos
תַּרְתֵּין צִירִין לְדַפָּא חַד מְשַׁלְבִין חֲדָא לָקֳבֵל חֲדָא כֵּן תַּעְבֵּד לְכֹל דַפֵּי מַשְׁכְּנָא:
Raschi↑

שתי ידות לקרש האחד. הָיָה חוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְּמַטָּה בְּאֶמְצָעוֹ בְּגֹבַהּ אַמָּה, וּמַנִּיחַ רְבִיעַ רָחְבּוֹ מִכָּאן, וּרְבִיעַ רָחְבּוֹ מִכָּאן, וְהֵן הֵן הַיָּדוֹת, וְהֶחָרִיץ חֲצִי רֹחַב הַקֶּרֶשׁ בָּאֶמְצַע, וְאוֹתָן הַיָּדוֹת מַכְנִיס בָּאֲדָנִים שֶׁהָיוּ חֲלוּלִים, וְהָאֲדָנִים גָּבְהָן אַמָּה וְיוֹשְׁבִים רְצוּפִים אַרְבָּעִים זֶה אֵצֶל זֶה, וִידוֹת הַקֶּרֶשׁ הַנִּכְנָסוֹת בַּחֲלַל הָאֲדָנִים חֲרוּצוֹת מִשְּׁלֹשָׁה צִדֵּיהֶן – רֹחַב הֶחָרִיץ כְּעֹבִי שְׂפַת הָאֶדֶן – שֶׁיְּכַסֶּה הַקֶּרֶשׁ אֶת כָּל רֹאשׁ הָאֶדֶן, שֶׁאִם לֹא כֵן, נִמְצָא רֶוַח בֵּין קֶרֶשׁ לְקֶרֶשׁ כְּעֹבִי שְׂפַת שְׁנֵי הָאֲדָנִים, שֶׁיַּפְסִיקוּ בֵּינֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה, שֶׁיַּחֲרֹץ אֶת צִדֵּי הַיָּדוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַבְּרוּ הַקְּרָשִׁים זֶה אֵצֶל זֶה:

משלבת. עֲשׂוּיוֹת כְּמִין שְׁלִיבוֹת סֻלָּם, וּמֻבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ, וּמְשֻׁפִּין רָאשֵׁיהֶם לִכָּנֵס בְּתוֹךְ חֲלַל הָאֶדֶן כִּשְׁלִיבָה הַנִּכְנֶסֶת בְּנֶקֶב עַמּוּדֵי הַסֻּלָּם:

אשה אל אחתה. מְכֻוָּנוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ, שֶׁיִּהְיוּ חֲרִיצֵיהֶם שָׁוִים זוֹ כְמִדַּת זוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתֵּי יָדוֹת זוֹ מְשׁוּכָה לְצַד פְּנִים וְזוֹ מְשׁוּכָה לְצַד חוּץ בְּעֹבִי הַקֶּרֶשׁ שֶׁהוּא אַמָּה, וְתַרְגּוּם שֶׁל יָדוֹת צִירִין, לְפִי שֶׁדּוֹמוֹת לְצִירֵי הַדֶּלֶת הַנִּכְנָסִים בְּחֹרֵי הַמִּפְתָּן:

Raschi (Deutsche Übersetzung)↑

Zwei Zapfen an jedem Balken, er schnitt den Balken unten in der Mitte in der Höhe einer Elle aus und ließ ein Viertel der Breite auf dieser Seite und ein Viertel der Breite auf der anderen Seite stehen; da waren die Zapfen; der Ausschnitt in der Mitte betrug die Hälfte der Breite des Balkens; jene Zapfen steckte er in die Füße, die hohl waren; die Füße waren eine Elle hoch und standen dicht nebeneinander, 40, einer neben dem anderen; die Zapfen des Balkens, die in die Höhlung der Füße hineingesteckt wurden, waren von drei Seiten ausgeschnitten; die Breite dieses Ausschnittes war gleich der Dicke des Randes des Fußes, daß der Balken die ganze obere Fläche des Fußes bedecke; denn, wenn dies nicht gewesen wäre, so wäre zwischen einem Balken und dem anderen ein Zwischenraum gleich der Dicke des Randes von zwei Füßen, die sie dann getrennt hätten, entstanden; das sagt der Vers (24), sie sollen unten zusammenschließen, er schneide die Seiten der Zapfen aus, damit sich die Balken einer an den anderen anschließen. Sprossenförmig, gleich den Sprossen einer Leiter gemacht und voneinander getrennt, und ihre Enden waren zugespitzt, um in die Höhlung des Fußes gesteckt zu werden, wie eine Sprosse in das Loch der Seitenstangen der Leiter gesteckt wird. Einer dem anderen gegenüber, einer genau dem anderen gegenüber; ihre Ausschnitte müssen gleich sein, einer gleich dem Maß des anderen, damit nicht von den beiden Zapfen der eine mehr nach innen und der andere mehr nach außen gezogen sei in der Dicke des Balkens, die eine Elle beträgt; der Targum von יד ist ציר, weil sie den Zapfen einer Tür, die in die Löcher der Schwellen gesteckt werden, glichen.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch↑

V. 17. שלב ,משלבות, wahrscheinlich verwandt mit שלף herausziehen: aussprossen, hervorgehen lassen, wie die Sprossen einer Leiter. Die Bretter waren unten zu zwei Zapfen, die in die zu diesem Ende hohlen Füße gingen, entsprechend ausgeschnitten.

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz↑

Zapfen, d. h. vorspringende Pflöcke, die in entsprechende Hohlräume paßten. Diese Zapfen waren »eingepaßt einer gegen den anderen«, was wohl sagen soll, daß sie an einer metallenen Platte befestigt waren, die sie zusammenhielt.

Biur von Moses Mendelssohn↑

שתי ידות , אנקלוס תרגמו תרין צירין , כעין צירי הדלת הנכנסי' בחורי המפתן , וכך שנינו בברייתא דמלאכת המשכן (פרק א') , והי' עושה את האדנים חלולים , וחורץ את הקרש מלמטה רביע מכאן ורביע מכאן , והחרץ חציו באמצע , ועושה לו שתי יתדות כמין שני חמוקין , ומכניסן לתוך שני אדנים , שנאמר שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו , שניפין יוצאי' מן הקרשי' וכו' , כמו שהבאנו להלן בבאור סוף המקרא , והנה רש"י ז"ל בפירושו על התורה שנה קצת מלשון הברייתא , והרמב"ן והרא"ם ובעל מעשה חושב נשאו ונתנו בארוכה בבאור כוונת הברייתא ובדברי רש"י ז"ל , ואני אפרש לך מעשה הידות כפי העולה מדברי רש"י ז"ל בגמ' דשבת (דף צ"ח ע"ב) , כי נראה שחזר בו הרב ז"ל ממה שכתב כאן בפי' על התורה · הקרש הי' רחב אמה וחצי , בעובי אמה , הי' חורץ בו מלמטה עד גובה אמה מכל צד סביב , כדי רביעית האמה , נשתייר בו רוחב אמה בעובי חצי אמה · הי' חורץ באמצעו רוחב חצי אמה , נשתיירו שם כעין שתי יתדות , רחב כל אחת טפח ומחצה , ועוביה חצי האמה , והן אלו נקראות ידות הקרש · והנה גובה כל אדן אמה , ורחבו ד' טפחי' ומחצה כמדת חצי הקרש , ועובי שלו אמה כעובי הקרש , הי' נוקב באמצעו חלל כמדת היד , שהוא טפח ומחצה ברוחב האדן וג' טפחי' בעוביו , ומשייר לו שפה טפח ומחצה לכל רוח · מכנים את היתדות באדנים , נמצא הקרש מכסה את כל ראש האדן , והקרשי' והאדנים תכופי' ומחוברי' באופן שאין רווח ביניהם כלל , כמו שנאמר ויהיו תואמם מלמטה · משלבת אשה אל אחתה, כך אי' בברייתא דמלאכת המשכן שהתחלתי בה למעלה , הניפין (ס"א שניפין וס"א השנין , וכן גרס הרמב"ן ז"ל) יוצאים מן הקרשים שנים שנים לכל אחד ואחד שמשקיע את הזכר בתוך הנקבה , שנאמר משלבת אשה אל אחתה דברי ר' נחמי' שר' נחמי' אומר אין ת"ל משלבת מה ת"ל משלבת מלמד שנעשה להם שולפים כסולם המצרי עכ"ל · והנה רש"י ז"ל לא הזכיר השליבות הללו כלל , ומפרש משלבת על ידות הקרש שתהיין עשויות כמין שליבות הסולם ומובדלות זו מזו ומשופין ראשיהן לכנס בתוך חלל האדן כשליבה הנכנסת בנקב עמודי הסולם , אשה אל אחתה , מכוונות זו כנגד זו , שיהיו חריציהם שוי' זו כמדת זו , כדי שלא יהיו שתי ידות זו משוכה לצד פנים וזו משוכה לצד חוץ בעובי הקרש שהוא' אמה עכ"ל , וכזה תרגם אנקלו' משלבין חד לקבל חד , וכן מתורג' בל"א , והוא דחוק עד מאד בלשון הכתוב , והרמב"ן ז"ל הבי' דברי ר' נחמי' הנ"ל , ופי' שנין כעין שעושין בארגזין להדק ולחבר הדפין זה בזה כמין יתדו' של עץ , וכת' וכפי זה נראה שיאמר הכתוב שיעשה שליבה יוצאה מן הקרש כעין הולין זכרים וכנגדו בקרש שבצדו שליבה אחרת נקובה ומכנים הזכר לתוך הנקבה , וכן בקרש האחר שתהא בכל קרש שתי שליבות נכנסו' זו בזו , משלבת אשה אל אחתה , שם לשליבות עצמן , והוא' לשון נקבה בכאן , וכן הזכירו אותן חז"ל , ונשמטה שליבה מתחתיו ( מכות דף ז' ע"ב ) , בסולם הלך אחר שליבותיו (שבת דף ס' ע"א) , ואף ע"פ שמצינו בין השלבים ( מלכים א' ז' כ"ח וכ"ט) , הוא כמו נשי' ופלגשי' עכ"ל , והנה מה שכתב דמשלבת אשה אל אחתה קאי על השליבות שלא הוזכרו כלל בכתוב גם הוא קצת דחוק , ולולי דמסתפינא , הייתי אומר , כמוסיף על דברי הרב ז"ל , שלר' נחמי' אין באור ידות (שבפסוק זה) כמו שת"א צירין , כי אם כמו צד ימין ושמאל , ואמרו שתי ידות לקרש האחד , כמו ידות הקרש האחד , וכמוהו רבים , ומשלבת מוסב על הידות , והשעור שתהיין ידות כל קרש שהן צדיו מימינו ומשמאלו משלבת עם ידות הקרשים הסמוכי' אליו מזה ומזה , אשה אל אחתה , ולהלן ( ל"ו כ"ב ) , הוא אומר אחת אל אחת הכוונה כל אחת עם חברתה הסמוכה לה , כמו שתרגם יב"ע מכוונין לטר חד בגו חד , ובפ' ויקהל תרגם מכוונין סטר חד בגו סטר חד · והנה ע"פ דרכנו זה ראוי שיתורגם בל"א (דיא ביידען זייטען איינס יעדן ברעטס ווארדן איינגעפונדט , יעדע אין דיא אנשליסנדי זייטע) , והוא הנאות לפשטות הכתוב :

Varianten in Manuskripten↑
יָד֗וֹת: ohne ו (ידת) in 12 Manuskripten
Handschriften anzeigen (12)
  • תנ"ך, 13. Jahrhundert, MS. 73 (Oriel College Library, Oxford)
  • תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1285, Emmanuel College Library, Cambridge, England Ms. I.I.5-7/1
  • תנ"ך, Tanach, 1384, British Library (London) Kings MS 1
  • תורה (שמות-דברים) והפטרות, 13. Jahrhundert, British Library (London) Harley 5683
  • תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 14. Jahrhundert, Bibliothkek Brieg, heute vermutlich Universitätsbibliothek Wroclaw
  • תורה, הפטרות וכתובים : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1295, Biblioteca Riccardiana, Florenz Ms. 1
  • תנ"ך, Tanach, 14. bis 15. Jahrhundert, Dänische Königliche Bibliothek (Kopenhagen) Ms. Hebr. 6
  • תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1236-1238, Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. B 30 Inf./ Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. B 31 Inf./ Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. B 32 Inf.
  • תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 12. Jahrhundert, Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. E 86
  • תנ"ך, 11. bis 12. Jahrhundert, Biblioteca Apostolica Vaticana Ms. Urb ebr. 2
  • תורה ומגלות, 13. Jahrhundert, Biblioteca Apostolica Vaticana Ms. ebr. 437
  • Torah (mit Targum), Megillot, Ijob, Haftarot, 13. Jahrhundert (?), Ms. Bib. Reg. 13 (Royal Library of Turin, Turin)
Text herunterladen