Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואת המשכן תעשה עשר יריעת. לִהְיוֹת לוֹ לְגַג וְלִמְחִצּוֹת מִחוּץ לַקְּרָשִׁים, שֶׁהַיְרִיעוֹת תְּלוּיוֹת מֵאֲחוֹרֵיהֶן לְכַסּוֹתָן:
שש משזר ותכלת ותלעת שני. הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין יַחַד חוּט וְחוּט – אֶחָד שֶׁל פִּשְׁתָּן וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר – וְכָל חוּט וְחוּט כָּפוּל ו' הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין כְּשֶׁהֵן שְׁזוּרִין יַחַד כ"ד כְּפָלִים לַחוּט (יומא ע"א):
כרבים מעשה חשב. כְּרוּבִים הָיוּ מְצֻיָּרִין בָּהֶם בַּאֲרִיגָתָן, וְלֹא בִרְקִימָה שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה מַחַט, אֶלָּא בַאֲרִיגָה בִשְׁנֵי כְּתָלִים, פַּרְצוּף אֶחָד מִכָּאן וּפַרְצוּף אֶחָד מִכָּאן – אֲרִי מִצַּד זֶה וְנֶשֶׁר מִצַּד זֶה – כְּמוֹ שֶׁאוֹרְגִין חֲגוֹרוֹת שֶׁל מֶשִׁי שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז פיישי"שא:
Und die Wohnung mache aus zehn Teppichen, damit sie ihr Dach und ihre Wände außerhalb der Balken seien; denn die Teppiche hingen an den Außenseiten herab, um sie zu bedecken. Aus gezwirntem Byssus, himmelblauer Wolle, purpurroter Wolle und karmesinroter Wolle; es waren vier Arten in jedem Faden, einer von Flachs und drei von Wolle; und jeder einzelne Faden war sechsfach; es ergaben also die vier Arten, wenn sie zusammengedreht waren, einen 24fachen Faden (Joma 71b, Baraitha מלאכת המשכן). Mit Cherubim, Werk des Kunstwebers, Cherubim waren im Gewebe geformt, nicht gestickt, Werk der Nadel; sondern gewebt mit zwei Wänden, eine Figur auf dieser Seite und eine Figur auf dieser Seite, ein Löwe auf dieser Seite und ein Adler auf der anderen Seite (Joma 72b), wie man seidene Bänder webt, die man fassoniertes Gewebe nennt.
KAPITEL XXVI. 1.—6. DIE VORHÄNGE DES STIFTSZELTS
Die Wohnung, d. h. das Heilige und das Allerheiligste. Der Innenraum soll durch eine Kombination von Vorhängen, die durch hölzernes Fachwerk gehalten werden, überdacht werden.
gezwirntem Byssus. Erlesen feines Leinen, in das die Figuren von Cherubim in farbiger Darstellung eingewirkt waren.
Kunstweberarbeit Die überlieferte Erklärung ist die, daß bei dieser Arbeitsweise die Zeichnung auf beiden Seiten des Gewebes sichtbar war.
ואת המשכן , היריעות התחתונות עם הכלל שתחתיהן בין הקרשים עד חמשת העמודי' שעל הפתח קרוי משכן , כי שכן שם כבוד ה' · כרבים מעשה חשב , כרובי' היו מצויירין בהם באריגתן ולא ברקימה , שהוא מעשה מחט , אלא באריגה בשני כותלים פרצוף אחד מכאן , ופרצוף אחד מכאן , ארי מצד זה ונשר מצד זה , כמו שאורגין חגורות של משי , שקורין בלע"ז פיי"ש שא [פי"עסע , מלה נושנת בלשון צרפת , ובלשון אשכנז (איינגעווירקטע שטיקרייא)] · (רש"י) , וביומא (דף ע"ב ע"ב) תנא משמי' דר' נחמי' , רוקם מעשה מחט , לפיכך פרצוף אחד , חושב מעשה אורג לפיכך שני פרצופות , ומפרש רש"י שגם במעשה רוקם יש שני צורות לשתי קירות היריעה , אלא שכן דומות זו לזו , כצורתו מכאן כך צורתו מכאן , והרמב"ם ז"ל (פ"ח מה' כלי המקדש הט"ו) כתב מעשה רוקם הוא שתהיינה הצורות הנעשות באריגה נראות מצד אחד בפני האורג , ומעשה חושב הוא שתהי' הצורה נראית משני צדדים · ובירושלמי שלהי שקלים אי' ר"י ור' נחמי' חד אמר מעשה רוקם ארי מכאן (ס"א וארי) מכאן , מעשה חושב ארי מכאן וחלק מכאן , ואוחרנא אמר מעשה רוקם ארי מכאן וחלק מכאן , מעשה חושב ארי מכאן ונשר מכאן ע"כ · כך היא הנוסחא בספרי' שלפני , וכדומה שאינה מתוקנת כראוי , כי מעשה חושב לדברי הכל ב' פרצופין כדאי' שם לבדי' , ואין להאריך · ומשמע מכאן שכל חיות הכסא או כל ציורי הבריות נקראות כרובי' כמ"ש הראב"ע , ואף אם נאמר כמ"ש הרא"ם דלא נקט ארי ונשר אלא לדוגמא , מ"מ מוכח שהיו שם שתי צורות משני מיני בריות , כגון ארי ונשר , ולשניהם קרא כרובים · וכן משמע מלשון רש"י ז"ל במעשה הפרוכת (לקמן פסוק ל"א) שם פי' כרובי' ציורין של בריות :
Kap. 26. V. 1. ירע ,יריעת, verwandt mit כרע ,גרע, bezeichnet seiner Grundbedeutung nach eine Verringerung. Beschränkung, גרע: an Wert, כרע: an Höhe, ירע: an Beschaffenheit, daher: אל ירע בעיניך, und so in der Bedeutung יריעה, wie hier: an. Raum, eine räumliche Umschränkung. יריעה heißt daher nicht Teppich im allgemeinen, z. B. nicht auch Fußteppich, sondern speziell Zeltteppich, Zeug, das zur Um- und Abgrenzung eines Raumes gebraucht wird.
— שש, wie schon zu Kap. 25, 4 bemerkt, sind die Fäden feiner Leinwand, Flachsfäden. Die Überlieferung (Joma 71b) lehrt, daß, wie der Name שש ausspricht, jeder Faden aus sechs Fäden bestand, und so auch die der wollenen ארגמן ,תכלת und תולעת שני-Fäden jeder aus sechs Fäden bestand, חוטן שזר ,משזר — .כפול ששה finden wir auch als Wurzel von שזרא, gleichbedeutend mit שדרא, Wirbelsäule, Rückgrat (לעמת העצה übersetzt לקביל שזרתא :אונקלס Aruch liest auch an mehreren Stellen im Talmud statt . שזר .(שזרא :שדרא scheint demnach eine Gliederkette, eine gegliederte Säule, einen gegliederten Stab und hier auch: "einen gegliederten Faden bilden" zu bedeuten. Es geschieht dies durch Drehung mehrerer Fäden. Jede Windung bildet ein Glied. משור heißt daher: gedreht. (Ganz analog ist auch von שודרא :שדר, Seil, gebildet, Gittin 69 a חבל של שיער :שודרא ברקא בהמה, Raschi). Indem משזר bei שש allein steht und durch eine, im Texte durch Wiederholung des שש (Kap. 39, 27 u. 28) angedeutete Überlieferung auch auf die anderen Fäden übertragen ist, so ist wohl, wie auch die Verhandlung Joma 71b zu ergeben scheint, jeder der vier Fadenstoffe erst für sich sechsfädig zusammengedreht und dann die vier sechsfädigen Fäden zu einem vierundzwanzigfädigen Faden zusammen verbunden worden; nicht aber wie Raschi zum Texte anzunehmen scheint, es sei von jedem der vier Stoffe erst ein Faden genommen, diese vier Fäden dann sechsmal und so zusammengedreht. Sowohl nach dem Texte, als nach der Verhandlung in Joma scheinen nicht sechsmal vierdrähtige, sondern viermal sechsdrähtige Fäden zusammen genommen worden zu sein. So scheint es auch סמ׳ג (Gebote: 173) verstanden zu haben. Siehe auch מל׳מ, הל׳ כלי מקדש VIII, 3 am Ende.
כרובים מעשה חשב תעשה אותם. Joma 72b heißt es: רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך שני פרצופות, "das V. 35 genannte רקם sei Nadelarbeit, daher die Figuren nur einseitig, das hier genannte sei aber Weberarbeit, daher die Figuren beiderseitig." Durch רקימה, Sticken, wird die Figur auf einen unterliegenden Grund aufgetragen, sie erscheint daher nur auf der einen Seite. Durch חושב wird aber eine solche Weberei bezeichnet, durch welche das ganze Gewebe die Figur, und zwar also bilde, daß sie vollständig auf beiden Seiten sichtbar sei (siehe Rambam das. 15). Indem es nun ferner noch כרובים תעשה אותם heißt, so waren es nicht wohl Teppiche, auf deren Grund Cherubim erschienen, sondern die Teppiche waren nichts als zusammengewebte Cherubim, es waren eben Cherubimteppiche. Sprachlich erscheint רקם verwandt mit רגם: mit Steinen bewerfen, die Figuren erschienen aufgeworfen auf den Grund. חשב ist aber seiner Grundbedeutung nach: kombinieren, verbinden, daher auch: חֵשֶב הָאֵפֹד, die Latze, das Verbindungsstück, somit sind es ganze Figuren, die durch das Gewebe mit einander verbunden werden. Der חושב webt Figuren, und zwar ganze, beiderseitige, und verbindet sie mit einander. Die Übersetzung hätte das entsprechende technische Wort zu suchen. Wirken, wie wir es übersetzt haben, reicht wohl nicht aus.