Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאׇדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
rotgefärbte Widderfelle, Tachaschfelle und Schittimholz;
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Rothgefärbte Widderfelle, Felle von Techaschim, und Schitimholz.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
rotgefärbte Widderfelle, Tachaschfelle und Akazienholz;
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ראטגעפערבטע ווידדערפעללע , פעללע פאן תחשים , אונד שטימהאלץ ·
Onkelos
וּמַשְׁכֵי דְדִכְרֵי מְסַמְקֵי וּמַשְׁכֵי סַסְגוֹנָא וְאָעֵי שִׁטִין:
Raschi

מאדמים. צְבוּעוֹת הָיוּ אָדֹם לְאַחַר עִבּוּדָן:

תחשים. מִין חַיָּה, וְלֹא הָיְתָה אֶלָּא לְשָׁעָה, וְהַרְבֵּה גְּוָנִים הָיוּ לָהּ, לְכָךְ מְתֻרְגָּם סַסְגּוֹנָא שֶׁשָּׂשׂ וּמִתְפָּאֵר בִּגְוָנִין שֶׁלּוֹ (שבת כ"ח):

ועצי שטים. וּמֵאַיִן הָיוּ לָהֶם בַּמִּדְבָּר? פֵּרֵשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא: יַעֲקֹב אָבִינוּ צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת מִשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר, וְהֵבִיא אֲרָזִים לְמִצְרַיִם וּנְטָעָם, וְצִוָּה לְבָנָיו לִטְּלָם עִמָּהֶם כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Rotgefärbte, sie waren nach dem Gerben rotgefärbt. Tachaschtieren, eine Art Wild; es lebte nur damals und hatte viele Farben; darum sagt der Targum ססגונא, es freut sich und rühmt sich mit seinen Farben (Schabbat 28a, b). Und Schittim- (Zedern-) Holz; woher hatten sie diese in der Wüste? Das erklärt R. Tanchuma, unser Stammvater Jaakob schaute mit prophetischem Geiste, daß Jisrael ein Heiligtum in der Wüste bauen würde; er brachte darum Zedern nach Mizraim und pflanzte sie ein und befahl seinen Söhnen, sie mit sich zu nehmen, wenn sie Mizraim verlassen würden.

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz

Tachaschfelle. Oder: »Dachsfelle«. Hebr. »tachasch«, möglicherweise eine Art Wassertier, das im Roten Meer vorkam.
Akazienholz. Wörtl. »Schittimholz«, der arabische Name für die Akazie. Dieser Baum kommt in Hülle und Fülle auf der Sinai-Halbinsel, aber darüber hinaus nördlich nicht mehr vor. Sein Holz ist außerordentlich dauerhaft.

Biur von Moses Mendelssohn

מאדמים , צבועות היו אדום לאחר עבודן · תחשים , לא הכריעו בה חז"ל אם היא מין חי' או מין בהמה , ולא היתה אלא לשעה , והרבה גוונים היו לה , לכך מתורגם ססגונא , ששש ומתפאר בגוונין שלו · ( שבת דף כ"ח ע"ב ) , וטהור הי' , שלא הוכשר למלאכת שמים כי אם עור בהמה טהורה , והתחש הנזכר ביחזקאל (י"ו י') ואנעלך תחש , אפשר שהוא טמא , וכ"כ רש"י ז"ל שם , טייס"ון בלע"ז , והוא בל"א ( דאכס ) , שהוא מין חי' טמאה ;°ולי נראה שהפסוק ואנעלך תחש שביחזקאל לא נאמר על דרך הספור האמתי , רק על דרך משל , כמבואר למעיין בכל הסי' הט"ז ההוא . והכוונה שם הוא שמספר בתוכחתו לישראל חסדי השם שעשה עמהם , שהספיק למו כל צרכיהם במדבר , לחם לאכול ובגד ללבוש על הצד היותר טוב , ועל דרך הפלגת המליצה אמר תחש , בעבור שהוא המובחר שבמיני העורות , כמו שאמר שם ג"כ ואלבשך רקמה וגו' ואחבשך בשש ואכסך משי , שאין הדברים כמשמעם , שהכסוי הי' דוקא ממין המשי , והחבוש שהוא האבנט או לבוש אחר דוקא מן שש , וכן פי' שם הרד"ק שהוא ע"ד הרחבת המליצה ע"ש , וכן דרך הנביא הזה להמשיל משלים בהפלגה גדולה , בדרך הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה ( שם י"ז ג' ) , לכן גם יב"ע ההולך בדרך המתרגמים הנאמנים לתרגם ע"פ הכוונה , שהיא העיקרית , לא תרגם שם ססגונא , רק תרגם ויסבית מסן דיקר ברגליכון , תרגם לפי הענין , ולכן נוכל לומר שכיון על התחש הטהור שנמצא לשעה למלאכת המשכן , ואף שלא נמצא עוד אח"כ , מ"מ הואיל וכוונתו שם היא על החסד שהי' להם בעת היותם במדבר , תפש בלשונו תחש על דרך הפלגה ,בעבור שהי' נמצא אז וכל ישראל ראו אותו , גם ראו את מכסה התחש קרוב לחמש מאות שנה בא"י , כל ימי היות בית האלהים בשילה ונוב וגבעון , עד שנבנה בית עולמים , ואולי הי' נמצא המכסה ההוא גם בימי יחזקאל , והראהו לישראל בהוכיחו אותם , כאשר הראה להם ירמי' הנביא שהי' בימיו , את צנצנת המן°] · שטים , ומאין היו להם במדבר , פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר , והביא ארזים למצרי' ונטען וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים · ( רש"י ) , ולפ"ז שטה מין ארז , ויהי' ארז שטה הנזכר בישעי' ( מ"א י"ט ) דבוק , כלומר מין ארז הנקרא שטה · ואולם אנקלוס ויב"ע תרגמו שיטין סתם , ובישעי' (שם) מתורגם ארזין שיטין , משמע שהם שני מינים · וראיתי בשם תרגום ר' סעדי' גאון , שתרגמו בלשונו ( זאנט ) , והיא מין אילן סרק ויש בו קוצים , ימצא בערב ובמצרי' , ואמרו בעלי המסעות שמצאו ממנו על הר סיני ובמדבר הסמוך לו , ועץ שלו קל , בתחלתו לבן , וכשיתישן יהי' שחור כמו העץ הנקרא ( עבן האלץ ) וריחו נודף , והוא קשה ואינו ממהר להתעפש , ע"כ אמרו עליו טעאפראס"טוס ופליני"וס שהוא טוב לבנין , ובפרט לבנין הספינות , ויש ממינו ששרף שלו נודע אצלינו , והוא הנקר' ( גו"מי ארא"בי"קום ) ( אבל חז"ל אמרו בילמדנו פ' וארא מן שטיא לית הנאה אלא מן קציה , ופי' בערוך ערך שט מ' , מן עצי שטים אין לאדם הנאה ממנו , שאינו עושה פרי , אלא אם יקצצנו ויעשה ממנו כלים או יסיקנו ) · ולפי זה אפשר שיהי' שטה משורש שנט הנזכר מלשון הערב , כמו חטה מן חנט [° והדגש לחסרון נו"ן ע"פ בשניהם , כמו בת , שהראוי בנת , ונחסרה הנו"ן ע"פ , ונשלמת בדגש התי"ו בהתחברה עם הכנוים , בתי , בתו°] , ולא כמו שאמרו המדקדקים , שהוא משרש שוט או שטע · ואולם אחרי שאמר הנבי' אתן במדבר ארז שטה , משמע שעץ השטה אין מדרכו להיות גדל במדבר , ואינו א"כ המין שזכרו בעלי המסעות שנמצא במדבר הערב , וכן אלו היתה השטה מצוי' במקומות ההם , איך יאמר הכתוב וכל אשר נמצא אתו עצי שטים ? ( לקמן ל"ה כ"ד ) , ולכן אמרו רז"ל שהוליאום ממצרים · ומה שהקשה הראב"ע על דברי חז"ל , כבר תירץ הרא"ם בספרו ע"ש :

Text herunterladen