Die Torah - Die fünf Bücher Mose
את נרתיה. כְּמִין בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין בְּתוֹכָן הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת:
והאיר על עבר פניה. עָשָׂה פִּי שֵׁשֶׁת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ מְסֻבִּים כְּלַפֵּי הָאֶמְצָעִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת כְּשֶׁתַּדְלִיקֵם מְאִירִים אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ – מֻסָּב אוֹרָם אֶל צַד פְּנֵי הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא גּוּף הַמְּנוֹרָה:
Seine Ölbehälter, eine Art Becher, in die man das Öl und die Dochte legte. Und lasse nach seiner Vorderseite hin leuchten, wende die Mündung der 6 Ölbehälter an der Spitze der Arme, die aus den Seiten hervorgehen, zum mittleren hin, damit die Lichter, wenn du sie anzündest, nach seiner Vorderseite hin leuchten; ihr Licht sei nach der Vorderseite des mittleren Rohres, das ist des eigentlichen Leuchters, hin gewandt.
Lampen. Behälter für das Öl und den Docht, wahrscheinlich in der Form von länglichen Muschel-Schalen.
nach der Vorderseite zu. Nach Raschi waren die Lampen derart angeordnet, daß die Docht-Mündungen, aus denen heraus die Flamme ausstrahlte, dem Mittel-Schaft zugewandt waren.
ועשית את נרתיה , כמין בזיכין שנותנין בתוכן השמן והפתילות , והנה נחלקו רז"ל (במנחות דף פ"ח ע"ב) אם היו הנרות מקשה ומחוברות בגוף המנורה , או היו עשויות בפני עצמן , ומונחות בראש הקנים , ובשעת ההטבה הי' מסלקן משם ומניחן באהל , וכתב הרמב"ן שכן נראה מפשוטו של מקרא , ונראה שכוונתו , לפי שאמר מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו , ולא זכר שם הנרות כלל , וכן לסוף נאמר כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור , ואח"כ צוה על עשיית הנרות והמלקחי' והמחתות , משמע שהיו הכלי' הללו עשוי' לבדם ולא מקשה אחת עם המנורה , כמו הקנים והגבעי' והכפתרים והפרחים : ולשטה זו יתכן לפרש והעלה את נרתיה , כמ"ש הרמב"ם ז"ל שיעלה הכהן את הנרות על הקנים · ואולם אם היו מחוברות במנורה , צריך לפרש והעלה כמו שת"א ותדליק , ע"ש שהלהב עולה נקראת ההדלקה העלאה : והאיר על עבר פניה , לשון הרמב"ם ידליק הפתילות אל עבר מול המנורה , שזהו לצד השלחן שכנגדו , כדכתיב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (במדבר ח' ב') , שכל שבעתן מאירין לצד השלחן שכנגדו לפני ה' עכ"ל · וזהו לשטת האומר מזרח ומערב היו מונחי' , ולמ"ד צפון ודרום היו מונחי' , הכוונה לדעת הרמב"ם שיאירו על הפרוכת שהוא מול פני המנורה · ולשון רש"י ז"ל , והאיר על עבר פניה , עשה פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאי' מצדיה מסובים כלפי האמצעי כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים אל עבר פניה , מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה עכ"ל , ונדחקו קצת המפרשים לפרש דברי רש"י כפי' הרמב"ם שזכרנו שיהיו כל הנרות פוני' כלפי מול האמצעי , לא כלפי האמצעי ממש (עיין רא"ם) , והוצרכו לזה הדוחק , לפי שלפי המובן מפשטות לשון הרב ז"ל לא האירו כי אם ששת הנרות אל מול פני המנורה שהוא הקנה האמצעי , והכתוב אומר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות , ואולם גם"ם (דמנחות דף צ"ח ע"ב) , ובספרי פ' בהעלתך , שמשם לקח הרב ז"ל את פירושו , אי אפשר לדחוק כן , וז"ל הספרי אל מול פני המנורה יאירו (במדבר ח' ב') , שיהיו הנרות מקבילים את המנורה והמנורה את הנרות , הא כיצד ? ג' כלפי מזרח וג' כלפי מערב וא' באמצע , נמצאו כלם מקבלי' את האמצעי עכ"ל , ומלשון הזה משמע שאף על האמצעי יתכן לומ' שהוא מאיר מול פני המנורה , לפי שהוא דולק מול עצמו , ואינו פונה לשום צד (עיין רא"ם) :
V.37. Wie schon zu V. 32 bemerkt, gingen die Arme aus dem Mittelschafte hervor und erhoben sich bis zur Höhe desselben. Mit ihm zusammen waren aber sieben Lampen in gerader Linie. Hier wird nun angeordnet, daß die auf den sechs Armen ruhenden Lampen ihr Licht der Richtung der von dem Mittelschafte getragenen Lampe zuwenden sollen, also, daß die drei der rechten Seiten links, die der linken Seite rechts gewendet waren. Diese Bestimmung wird Bamidbar 8, 2 nochmals wiederholt: מלמד .אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות heißt es darüber (Menachot 98b) שהיו מצדדין פניהם כלפי נר אמצעי.