Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מקשה תיעשה המנורה. שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה חֻלְיוֹת וְלֹא יַעֲשֶׂה קָנֶיהָ וְנֵרוֹתֶיהָ אֵבָרִים אֵבָרִים וְאַחַר כָּךְ יַדְבִּיקֵם, כְּדֶרֶךְ הַצּוֹרְפִים שֶׁקּוֹרִין שולד"יר בְּלַעַז, אֶלָּא כֻלָּהּ בָּאָה מֵחֲתִיכָה אַחַת, וּמַקִּישׁ בַּקֻּרְנָס וְחוֹתֵךְ בִּכְלִי הָאֻמָּנוּת וּמַפְרִיד הַקָּנִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ:
מקשה. תַּרְגּוּמוֹ נְגִיד, לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאֵבָרִים מִן הָעֶשֶׁת לְכָאן וּלְכָאן בְּהַקָּשַׁת הַקֻּרְנָס, וּלְשׁוֹן מִקְשָׁה מַכַּת קֻרְנָס, בטדי"ץ בְּלַעַז, כְּמוֹ דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה'):
תיעשה המנורה. מֵאֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה הַשְׁלֵךְ אֶת הַכִּכָּר לָאוּר וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, לְכָךְ לֹא נִכְתַּב תַּעֲשֶׂה (תנחומא):
ירכה. הוּא הָרֶגֶל שֶׁלְּמַטָּה הֶעָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה, וּשְׁלֹשָׁה רַגְלַיִם יוֹצְאִין הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה:
וקנה. הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ הָעוֹלֶה בְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ זָקוּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעָלָיו נֵר הָאֶמְצָעִי עָשׂוּי כְּמִין בָּזֵךְ, לָצוּק הַשֶּׁמֶן לְתוֹכוֹ וְלָתֵת הַפְּתִילָה:
גביעיה. הֵן כְּמִין כּוֹסוֹת שֶׁעוֹשִׂין מִזְּכוּכִית, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, וְקוֹרִין לָהֶם מדיר"נש בְּלַעַז, וְאֵלּוּ עֲשׂוּיִין שֶׁל זָהָב, וּבוֹלְטִין וְיוֹצְאִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה כַּמִּנְיָן שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַכָּתוּב, וְלֹא הָיוּ בָהּ אֶלָּא לְנוֹי:
כפתריה. כְּמִין תַּפּוּחִים הָיוּ, עֲגֻלִּין סָבִיב, בּוֹלְטִין סְבִיבוֹת הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לַמְּנוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים, וְקוֹרִין לָהֶם פומיל"ש בְּלַעַז, וּמִנְיָן שֶׁלָּהֶם כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים בּוֹלְטִין מִמֶּנָּה וְכַמָּה חָלָק בֵּין כַּפְתּוֹר לְכַפְתּוֹר:
ופרחיה. צִיּוּרִין עֲשׂוּיִן בָּהּ כְּמִין פְּרָחִין:
ממנה יהיו. הַכֹּל מִקְשָׁה יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֲתִיכַת הָעֶשֶׁת, וְלֹא יַעֲשֶׂה לְבַדָּם וְיַדְבִּיקֵם:
Aus getriebener Arbeit soll der Leuchter gemacht werden, man mache ihn nicht aus Gliedern und mache nicht seine Arme und seine Ölbehälter aus einzelnen Teilen, um sie nachher zu verbinden, wie es die Goldschmiede tun; was man in anderen Sprachen löten nennt, sondern der ganze Leuchter werde aus einem Stück gemacht, er schlägt mit dem Hammer und schneidet mit dem Handwerksgerät und trennt die Arme nach beiden Seiten (Sifre בהעלך). Getriebene Arbeit, Targum נגיד bedeutet ziehen, er ziehe die Glieder aus dem Block nach beiden Seiten, indem er mit dem Hammer daraufschlägt; das Wort מקשה bedeutet Hammerschlag, geschlagen in anderen Sprachen, wie (Dan. 5, 6) schlugen aneinander. Soll der Leuchter hergestellt werden, von selbst, weil es Mosche schwer erschien, sagte der Heilige, gelobt sei Er, zu ihm, wirf das Talent Gold ins Feuer, und er entsteht von selbst; darum steht nicht, du sollst machen (Midrasch Tanchuma שמיני). Sein Sockel, das ist der Fuß unten, der wie ein Kasten gemacht war, aus dem unten drei Füße hervorgingen. Und sein Stamm, das mittlere Rohr, das in der Mitte des Sockels emporstieg, senkrecht aufgerichtet war und auf dem sich das mittlere Licht befand, das wie ein Becher gemacht war, um das Öl hineinzugießen und den Docht hineinzulegen. Seine Kelche, sie waren gleich langen, engen Trinkgefäßen, die man aus Glas macht, man nennt sie lange, enge Gläser in anderen Sprachen; nur waren diese aus Gold gemacht, aus jedem Rohr nach außen hervortretend, gleich der Anzahl, die der Vers für sie angegeben hat; sie waren nur zum Schmuck daran. Seine Knäufe, sie hatten die Form von Äpfeln, waren rund von allen Seiten, und traten rings um das Rohr in der Mitte hervor, wie man solche an den Leuchtern, die vor den Fürsten stehen, anbringt; man nennt sie apfelförmigen Schmuck in anderen Sprachen; ihre Beschreibung kommt weiter in diesem Abschnitt vor, wieviel Knäufe aus ihm hervortraten und wieviel zwischen einem Knauf und dem anderen glatt war. Und seine Blüten, es waren Verzierungen in der Form von Blüten daran gemacht. Sollen aus ihm selbst sein, alles aus getriebener Arbeit ging aus dem einen Block hervor und sollte nicht für sich gemacht werden, um es dann daran zu befestigen.
31.—40. DER LEUCHTER
Leuchter. Ein Standleuchter. Unter der aus dem Tempel geraubten, auf dem Titusbogen dargestellten Beute ragt der Leuchter besonders hervor.
Schaft. Der eigentliche Stamm.
Kelche. Sie hatten die Gestalt einer aufgebrochenen Mandel-Blüte, nach außen den »Knauf«, von innen die »Blume« zeigend, d. h. das Äußere und Inwendige des Blumenblatts.
מקשה, נוטל עשת של זהב, ומכה בקורנס וחותך בכלי אומנות עד שמוציא ממנו הקנים והגביעים. ירכה, הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלשת רגליה יוצאין הימנו ולמטה: וקנה, הוא הקנה האמצעי, שממנו מתפצלין שלשה קנים מכאן ושלשה קנים מכאן, ועליו הנר האמצעי: גביעיה, דומין לכוסות אלכסנדריאה (ר"ל שנעשו באלכסנדרי' של מצרים) ; שפיהן רחב ושוליהן קצר · (הרמב"ם פ"ג מה' ב"ה ה"ט) , ורש"י בגמ' (דמנחות דף כ"ח ע"ב) ובחומש כתב כוסות ארוכי' וקצרים , וקורין להם מדירנ"ש , והיא המלה בעצמה שזכר הרב בפ' מקץ (בראשית מ"ד ב') , וכבר כתבתי שם , שלא ידעתי לפרשה · והנראה שמ"ש קצרי' ענינו ההפך מן רחבים בל"א (שמאל) , לא ההפך מן ארוכים , שזה לא יתכן , ואפשר של"ל צרים · כפתריה , כמין תפוחים היו עגולין סביב , בולטין סביבות הקנה האמצעי , כדרך שעושין למנורות שלפני השרים , וקורין להם פומיי"ש [כן הוא ברש"י כ"י , ובל"א (אפפעלפערמיג) ] , ומנין שלהם כתוב בפרשה , כמה כפתורי' בולטין ממנה , וכמה חלק בין כפתור לכפתור · (רש"י) , והרמב"ם ז"ל כתב (שם) שהכפתורי' ארוכי' מעט כביצה · ופרחיה , כמו פרחי העמודי' , שהם כמין קערה ושפתה כפולה לחוץ , ובגביעי' , ובכפתורי' ובפרחים , לא היו אלא לנוי : ממנה יהיו , הירך והקנה הן גוף המנורה , וממנה יהיו הגביעים הכפתורים והפרחים :
V. 31 u. 32. Die Bestimmung, daß der Leuchter מקשה, nur massiv aus einem Stücke gearbeitet sein muss, sowie die vorgeschriebenen Kelche, Knaufe und Blüten, waren nur unumgänglich, wenn er aus Gold verfertigt war, באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים באה זהב באה מקשה אינה באה זהב אינה באה וכו׳ (Menachot 28a). Nie jedoch durfte er aus Bruchmetall (גרוטאות), und immer musste er aus Metall verfertigt sein (das.) und auch die übrigen Bestandteile: Fuß, Schaft, Arme sind unumgänglich (das.). Dass, wenn die Umstände die Anfertigung aus Gold nicht erlauben — wie dies in der ersten Zeit der makkabäischen Restauration der Fall war — der Leuchter auch von minder wertvollem Metall angefertigt werden durfte, ist im Texte durch die Wiederholung des תיעשה, nachdem es bereits ועשית וגו׳ hieß, angedeutet. Durch diese Wiederholung wird die Satzform כלל ופרט וכלל und das vorangehende זהב exemplifikatorisch, כעין הפרט: Metall (das. 28b). Dies dürfte denn auch die ungewöhnliche Schreibweise תיעשה erklären. Es ist damit die passive Form auch ohne Vokalisierung sichtbar gemacht, zur besonderen Beachtung hervorgehoben, und damit die Anfertigung des Leuchters "unter allen Umständen" geboten, תֵיעָשֶה: er soll hergestellt werden!
ירך ist die Basis, der Fuß, קנה der Schaft. Basis und Schaft bilden die eigentliche מנורה worunter speziell immer der Mittelschaft zur Unterscheidung von den Seitenarmen zu verstehen ist. So auch VV. 34 u. 37 und Bamidbar 6, 2. — גביעים sind Kelche, כמין כוסות אלכסנדריים, nach Art der alexandrinischen Kelche, länglich schmal (Raschi); כפתורים apfelförmige Knaufe, כמין תפוחי הכרתיים, wie kretensische Äpfel; פרחים, Blüten: כמין פרחי העמודים, wie die Blütenformen an Säulen (Menachoth das.). Es waren dies Verzierungen an dem Leuchter, die V. 34 noch näher bestimmt sind. Der Leuchter war 18 טפחים (Faust-, Handbreite) hoch. Unmittelbar auf der Basis war eine "Blüte", פרח, aus der sich der Schaft erhob. Basis und Blüte zusammen nahmen 3 טפחי׳ ein. Darauf stieg der Schaft 2 טפחי׳ ohne Verzierung hinauf. Den 6. טפח füllte ein Kelch-, Knauf- und Blütenstand aus. 2 טפחי׳, somit der 7. und 8. ט׳, stiegen wieder glatt hinauf, den 9. טפח bildete ein Knauf, aus dem, wie VV. 32 und 35 beschrieben, zwei Arme rechts und links ausgingen und sich bis zur Höhe des Leuchters erhoben, der 10. ט׳ stieg glatt hinauf, den 11. füllte wieder ein Knauf aus, aus welchem rechts und links zwei Arme bis zur Höhe des Leuchters ausgingen, der 12. ט׳ wieder glatt, den 13. füllte ein dritter Knauf mit zwei Armen aus, der 14. und 15. ט׳ stieg wieder glatt hinauf, den 16., 17. und 18. טפח nahmen drei Kelche, ein Knauf und eine Blüte ein. Auf dem Schaftgipfel ruhte sodann die Lampe נר. — Aus dem den Mittelschaft bildenden Leuchter gingen zu beiden Seiten קנים, Arme, und zwar drei Paare, zusammen sechs Arme hervor; diese Arme erhoben sich zur gleichen Höhe des Mittelschaftes, so daß oben sieben Lampen in paralleler Linie brannten.