Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כרבים. דְּמוּת פַּרְצוּף תִּינוֹק לָהֶם:
מקשה תעשה. שֶׁלֹּא תַעֲשֵׂם בִּפְנֵי עַצְמָם וּתְחַבְּרֵם בְּרָאשֵׁי הַכַּפֹּרֶת לְאַחַר עֲשִׂיָּתָם כְּמַעֲשֵׂה צוֹרְפִים שֶׁקּוֹרִין שולד"יר בְּלַעַז, אֶלָּא הַטֵּל זָהָב הַרְבֵּה בִּתְחִלַּת עֲשִׂיַּת הַכַּפֹּרֶת, וְהַכֵּה בְּפַטִּישׁ וּבְקֻרְנָס בָּאֶמְצַע, וְרָאשִׁין בּוֹלְטִין לְמַעְלָה, וְצַיֵּר הַכְּרוּבִים בִּבְלִיטַת קְצוֹתָיו:
מקשה. בטדי"ץ בְּלַעַז, כְּמוֹ דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה'):
קצות הכפרת. רָאשֵׁי הַכַּפֹּרֶת:
Cherubim, sie hatten die Form des Angesichtes eines Kindes (Succa 5b). Getriebene Arbeit sollst du sie machen, mache sie nicht für sich, um sie erst nach ihrer Verfertigung an den Enden des Deckels zu befestigen, wie die Goldschmiede tun, löten in anderen Sprachen; sondern lege schon beim Beginn der Verfertigung des Deckels ein großes Stück Gold hin und schlage mit großem und kleinem Hammer in die Mitte, daß die Enden emporragen, und forme die Cherubim aus den emporragenden Enden. Getrieben, geschlagen in anderen Sprachen, wie (Dan. 5, 6), und seine Knie schlugen aneinander. Enden des Deckels, Spitzen des Deckels.
כרבים, הראב"ע פי' כי כרוב כולל לצורת כל חי, כי אלו הכרובי' שבתורה פירשו שהם צורת אדם, ובמראות יחזקאל נראה שאמר גם על פני השור (שזכר בסי' א' פסוק י') במקום אחר פני הכרוב (שם י' י"ד), ובאחרונה קרא כל הד' כרובי', ואדע כי כרובים המה (שם כ'), ומז"ל (בסוכה דף ה' ע"ב ובחגיגה דף י"ג ע"ב) שמו הכ"ף כרובים כדמות כ"ף משמשת, ואמרו כי פי' כרוב ברביא, כי כדמות פרצוף תינוק היו, ותירצו הכתובי' שביחזקאל בענין אחר (עיין רא"ם). והנה אנקלוס ויב"ע לא תרגמו המלה הזאת, וכן עשה המתרגם האשכנזי. ובירושלמי דשקלים שהבי' לקמן במעשה האהל משמע כמו שכתב הראב"ע: וכן במעשה הפרוכת (לקמן כ"ו ל"א), כתב רש"י ז"ל כרבים, ציורין של בריות: מקשה תעשה, שלא תעשם בפני עצמם, ותחברם בראשי הכפורת לאחר עשייתם, כמעשה צורפי' שקורין שולדרי"ן [ובדרש"י כ"י שולדיי"ן, והוא הנכון (בל"א אנגלעטעט)], אלא הטיל זהב הרבה בתחלת עשיית הכפורת, והכה בפטיש ובקורנס באמצע, וראשין בולטין למעלה, וצייר הכרבים בבליטת קצותיו: מקשה, בטדי"ן בלע"ז (בל"א גשלאגן, געהעממערט), כמו דא לדא נקשן (דניאל ה' ו') (רש"י): קצות הכפרת, ראשי הכפרת לארכו:
Cherubim. Abgesehen von der Erwähnung der Flügel wird keine Beschreibung dieser sinnbildhaften Figuren gegeben. Der Talmud — indem er dabei sich eine populäre Ableitung von dem hebräischen Wort zu eigen macht — schreibt den Cherubim die Antlitze von Kindern zu. In der biblischen Dichtung gelten die Cherubim als Sinnbild der Nähe Gottes zu den Menschen.
gediegen, d. h. aus einem Stück gehämmert.