Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויקח משה את חצי הדם. מִי חִלְּקוֹ? מַלְאָךְ בָּא וְחִלְּקוֹ (ויקרא רבה ו'):
באגנת. שְׁתֵּי אַגָּנוֹת, אֶחָד לַחֲצִי דַּם עוֹלָה וְאֶחָד לַחֲצִי דָּם שְׁלָמִים לְהַזּוֹת אוֹתָם עַל הָעָם. וּמִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁנִּכְנְסוּ אֲבוֹתֵינוּ לַבְּרִית בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַזָּאַת דָּמִים, שֶׁאֵין הַזָּאָה בְּלֹא טְבִילָה (כריתות ט'):
Mosche nahm die Hälfte des Blutes, wer teilte es? Ein Engel kam und teilte es (Lev. Rabb. 6). In Schalen, zwei Schalen, eine für die Hälfte des Blutes des Ganzopfers und eine für die Hälfte des Blutes des Friedensopfers, um sie auf das Volk zu sprengen; von hier lernten unsere Lehrer, daß unsere Väter durch Beschneidung, Untertauchen und Blutsprengen in den Bund eintraten; denn es gibt kein Sprengen ohne ein Untertauchen (Kerit. 9a).
Hälfte des Blutes. Das auf das Volk gesprengt werden sollte. Die andere Hälfte sollte auf den Altar — der Gott symbolisierte — hingegossen werden. Die beiden miteinander den Bund abschließenden Partner — Gott und das Volk — wurden durch diesen Akt feierlich miteinander verbunden.
חצי הדם , מהעולות והשלמים: באגנת, הם כלי' עשויי' כדמות כלי המזבח , בהם שם חצי הדם, לזרקו על העם כמו שיזכור : וחצי הדם. הנשאר זרק על המזבח , מן המזרקות שקבל אותו בהם , כדרך הקרבנות :
V. 6. אגן und עגן bedeuten beide eine anderes umschlingende, festhaltende Biegung, daher auch chaldäisch עכנא: die Schlange. Hier אגן ein Becken, und zwar vielleicht mit völlig rundgebogenem Boden, בלי שולים (Peßachim 64a) ohne Basis, so daß man es nicht ruhig hinstellen konnte, um das Gerinnen des zum Sprengen bestimmten Blutes zu verhindern.