Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אל תמר בו. לְשׁוֹן הַמְרָאָה, כְּמוֹ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ (יהושע א'):
כי לא ישא לפשעכם. אֵינוֹ מְלֻמָּד בְּכָךְ, שֶׁהוּא מִן הַכַּת שֶׁאֵין חוֹטְאִין, וְעוֹד שֶׁהוּא שָׁלִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא שְׁלִיחוּתוֹ:
כי שמי בקרבו. מְחֻבָּר לְרֹאשׁ הַמִּקְרָא – השמר מפניו כי שמי מְשֻׁתָּף בּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ זֶה מְטַטְרוֹן שֶׁשְּׁמוֹ כְשֵׁם רַבּוֹ, מְטַטְרוֹן בְּגִימַטְרִיָּא שַׁדַּי (סנהדרין ל"ח):
Sei nicht widerspenstig gegen ihn, bedeutet Auflehnung; wie (Jos. 1, 18), wer sich deinem Ausspruch widersetzt. Denn er verzeiht nicht eure Missetat, er hat darin keine Übung, weil er zu jener Schar gehört, die nie sündigen, und ferner ist er ein Bote und vollzieht nur seinen Auftrag (Midrasch Tanchuma). Weil mein Name in seinem Inneren; dies gehört zum Anfang des Verses, hüte dich vor ihm, weil mein Name ihm beisteht. Unsere Lehrer sagen, das ist der Engel מ', dessen Name dem seines Herrn gleicht; denn מ' ist im Zahlenwert gleich שדי (Sanhedrim 38b).
nicht Nachsicht haben. Weil er nicht Nachsicht haben kann. Wenn er auch den Wunsch hegen mag, nachsichtig gegen euch zu sein und die Augen vor euren Fehlern zu verschließen — Gott wird Ungehorsam bestrafen.
mein Name. Gottes »Name«, d. h. Seine göttliche Autorität wohnte dem Boten inne; s. III, 13.
אל תמר בו , אנקלוס תרגם לא תסרב , וכן כתב רש"י שהוא לשון המראה , אשר ימרה את פיך (יהושע א' י"ח) , והרשב"ם כתב שהוא מגזרת ואם המר ימירנו (ויקרא כ"ז ל"ג) , ואם הוא דגש , כי הוא וריחו לא נמר (ירמי' מ"ח י"א) , כמו אל תפל דבר (אסתר ו' י') , מגזרת נפל , אבל אינו מגזרת סרבנות מן מרו מריתי (איכ' א' כ') , שא"כ הי' לו לומ' אל תמרה עכ"ל , ויהי' א"כ לדעתו מחסרי פ"א הפעל , והקל נמר , מלשון חלוף , והענין אל תחליף דבר מכל אשר יצוך . והרד"ק בשרשים הביאו בשרש מרר , וכתב לפי שנקשר עם בי"ת הוא כענין תמרר , והנפעל וריחו לא נמר , כענין לא נתחלף . ודעת הראב"ע שהוא מפעלי הכפל , ואעפ"כ הטעם כמו וימרו , כי הם שני שרשים על ענין אחד . כי שמי בקרבו , כתרגומו ארי בשמי מימריה , והוא מחובר לראש המקרא , שמע בקלו , כי שמי בקרבו , וקולו הוא קול עליון , כאשר יאמר בפסוק שלפנינו כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר (לקמן כ"ב) , כי בשמי הוא מנוס :
V. 21. חַמֵר Hiphil von מרר, also: Bitterkeiten erregen, d. h. lasse keine Unzufriedenheit mit seiner Führung, kein Murren gegen ihn aufkommen. — לא ישא לפשעכם: er kann eurem Ungehorsam keine Duldung zuwenden. Bedeutsam steht hier פשע im Singular, כם im Plural, die Gesamtheit in ihren einzelnen Gliedern begreifend, während in der ganzen übrigen Anrede, so auch in dem unmittelbar vorhergehenden אל תמר בו, die Gesamtheit als Einheit gedacht ist. Es soll die Gesamtheit auch nicht den Ungehorsam und die Auflehnung einzelner ihrer Glieder dulden. Diese Duldung macht die Schuld der einzelnen zur Gesamtschuld, und die ganze Gesamtheit büßt den Ungehorsam und die Auflehnung einzelner, wie sich dies ja im Verlaufe der Geschichte wiederholt gezeigt. — כי שמי בקרבו, er trägt meinen Namen in sich, hat mich zu vertreten, spricht und gebietet nur in meinem Namen. Es ist nicht sein Wille, seine Autorität, für die er Achtung und Geltung zu fordern hat, und deren Nichtbeachtung er allenfalls nachsehen könnte. Er ist selbst nur שליח, selbst nur מלאך, hat nur den Willen und die Autorität seines Senders und Auftraggebers zur Geltung und Beachtung zu bringen, denen er — weil es eben nicht seine Sache ist — nichts zu vergeben befugt ist.