Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אם בגפו יבא. שֶׁלֹּא הָיָה נָשׂוּי אִשָּׁה, כְּתַרְגּוּמוֹ אִם בִּלְחוֹדוֹהִי, וּלְשׁוֹן בְּגַפּוֹ – בִּכְנָפוֹ, שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהוּא, יְחִידִי, בְּתוֹךְ לְבוּשׁוֹ – בִּכְנַף בִּגְדוֹ:
בגפו יצא. מַגִּיד שֶׁאִם לֹא הָיָה נָשׂוּי מִתְּחִלָּה, אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְנַעֲנִית לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה עֲבָדִים (קידושין כ'):
אם בעל אשה הוא. יִשְׂרְאֵלִית:
ויצאה אשתו עמו. וְכִי מִי הִכְנִיסָהּ שֶׁתֵּצֵא? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו (שם כ"ב):
Wenn er allein gekommen; daß er nicht mit einer Frau verheiratet war, wie der Targum sagt בלחודוהי; das Wort בגפו bedeutet „mit seinem Gewand"; er ist so gekommen, wie er ist, allein in seinem Gewand, mit dem Schoß seines Kleides. Gehe er allein weg, das lehrt, daß, wenn er vorher nicht verheiratet gewesen, sein Herr ihm keine kenaanitische Magd geben darf, um mit ihr Knechte zu zeugen (Kid. 20a). Wenn er der Mann einer Frau ist, einer israelitischen (Mech.). So gehe seine Frau mit ihm weg; wer hat sie denn hingebracht, daß sie weggehen muß? Nur, der Vers lehrt, daß, wer einen hebräischen Knecht kauft, dessen Frau und Kinder ernähren muß (Mech.).
für seine Person. Also nicht mit Frau und Kindern.
so geht er ... aus. Siehe v. 4.
Gatte eines Weibes. Einer israelitischen Frau. Der Herr ist verpflichtet, für Wohnung und Lebensunterhalt der Familie seines Knechtes zu sorgen, wobei zweifellos die Frau und die älteren Kinder ein Entgelt durch Mitarbeit bieten. Frau und Kinder begleiteten den Knecht, wenn er in die Freiheit entlassen wurde.
בגפו , שלא הי' נשוי אשה , כתרגומו בלחודוהי , ולשון בגפו בכנפו (שהכנף בלשון ארמי גפין) , שלא בא אלא כמות שהוא יחידי בתוך לבושו , בכנף בגדו · (רש"י) · וי"א שהוא כמו בגופו , ומצאנו גופת שאול (ד"ה א' י') , על משקל אחר [°ובא כאן הדגש במקום הנח , כמו ופטורי צצים (מלכים א' ו' י"ח וכ"ט ול"ב ול"ה) , וכנהו כאן בלשון זכר°] , והטעם שלא בא גוף אחר עמו : בגפו יצא , אמר הגאון הוצרך לומר אם בגפו יבא בגפו יצא , כאשר אמר יצא לחפשי , בעבור דבר האשה שהוא צריך לומר אם בעל אשה הוא · (הראב"ע) , וחז"ל דרשו מזה שאם לא הי' נשוי מתחלה ישראלית אין רבו מוסר לו שפחה כנענית : בעל אשה, ישראלית : ויצאה אשתו עמו , וכי מי הכניסה שתצא ? אלא מגיד הכתוב שהקונה עבד עברי חייב במזונות אשתו ובניו · (רש"י) , ומדרש חכמי' הוא , והכניסו עמה הבנים , מכתוב שאמר אח"כ ויצא מעמך הוא ובניו עמו (ויקרא כ"ה מ"א) · (הרמב"ן) :
V. 3.גף von גפף, der Körper (verwandt mit גב, von גבב, der Rücken). Wenn er nur mit seiner Person und in keiner Beziehung zu einer Frau eingetreten, so kann ihm auch während der Dienstzeit keine solche Beziehung, wie sie V. 4 statuiert, von dem Herrn gegeben werden. Indem es aber heißt: "wenn er mit seiner Person allein eintritt", so ist damit schon der Fall angedeutet, daß er, wenn verheiratet, mit der Frau eintrete. Noch mehr liegt dies in dem: ויצאה אשתו עמו, es muss also, wenn er verheiratet ist, die Frau mit ihm eingetreten sein. Nun kann aber das Verhältnis durchaus kein Dienstverhältnis sein, in welches die Frau mit ihm zum Herrn eingetreten wäre. Selbst, wie bereits bemerkt, für den eigenen Diebstahl wird kein Frauenzimmer verkauft, geschweige daß die Frau in keiner Weise für das Vergehen des Mannes irgendwie zu büßen hätte. Vielmehr, lehrt die Halacha, wird die Frau nicht vom Manne getrennt und hat während der Dienstzeit, wo der Mann nicht für Frau und Kinder sorgen kann, der Herr die Frau und Kinder mit zu ernähren, und nur in so fern ist der Eintritt und Austritt der Frau zu verstehen (רמב׳׳ם .(מכילתא und רמב׳׳ן differieren über die Frage, ob der Herr während der ihm obliegenden Alimentationspflicht nicht dagegen, wie sonst der Mann, ein Anrecht an den Erwerb der Frau habe. רמב׳׳ם verneint dies. Nach רמב׳׳ן tritt er aber mit Übernahme der Pflicht in dieser Beziehung auch in die Rechte des Mannes. — Auch der ledig Eingetretene kann sich, mit Erlaubnis des Herrn, während der Dienstzeit verheiraten und liegt dann ebenfalls dem Herrn die Ernährung der Frau ob.