Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויעש להם בתים. בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת שֶׁקְּרוּיִין בָּתִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ" (מלכים א ט׳:א׳), כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִיּוֹכֶבֶד וּמַלְכוּת מִמִּרְיָם. כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה:
Er machte ihnen Häuser, Häuser der Priester, der Leviten und der Könige; sie nennt man Häuser, wie es heißt (I Kön. 9, 1), das Haus des Ewigen und das Haus des Königs zu bauen; Priester und Leviten von Jochebed und Könige von Mirjam, wie im Traktat Sota (11b) steht.
machte er ihnen Häuser. Gott baute ihre eigenen Familien auf oder vermehrte ihren Wohlstand. Der Vers kann aber auch übersetzt werden: »Und es ereignete sich, daß, weil die Hebammen Gott fürchteten, Er ihnen (den Israeliten) Häuser baute«; d. h. Er vervielfachte das Volk und ließ es außerordentlich stark anwachsen.
ויראו המילדת את האלהים, ז"ל המתרגם האשכנזי, כל יראה שאחרי' מפני, הוראתה יראת הנזק והצער שיבא לַיָּרֵא מאת הירוא, והיא אימת האדון על עבדו, והגבור על החלש, בל"א (פורכט), ואולם עם מלת את הונחה על הרוב להורות יראת המעלה והכבוד, כמו יראת האב על בנו והרב על תלמדו, בל"א (עהרפורכט), ואין צורך למה שכתב הראב"ע בזה, כי יראת האלהים היא יראת הסתרוממות והגדולה, ותבא תמיד עם מלת את, ואף שהירוא איננו מקבל הפעולה מן הירא, אין לחוש לזה לפי טבע הלשון, ומה יענה במלת אהבה, הנאמרת על שם ב"ה, אף שהנאהב גם הוא איננו פעול מן האוהב (והרב המחבר הספר בעל יין לבנון האריך לבאר ההבדל שבין היראה מפני הדבר, ויראת הדבר, ע"ש) עכ"ל: ויעש להם בתים, הרשב"ם פי' שעשה למילדות בתים לשמרן פן ילכו לעבריות היולדת ולא ידעתי לאיזה צורך עשה זאת, אם בטלה עצתו בהיותן הולכות, עאכ"ו בהמנען מלכת, ואם יפרש שדרך עונש עשה להן זאת, הנה העיקר חסר מן הספר, ועוד שלפי משמעות הכתוב נראה שקיבל התנצלותן ומדוע יעניש אותן, גם מליצת הלשון ויעש להם בתים לא תסבול פירושו, ורש"י והראב"ע פירשו לשבח, שהשכר הוא להן מאת האלהים חלף יראתן אותו, ושב על וייטב אלהים למילדת, והטובה היא שהרבה מהן משפחות היוצאות מהן, כי מצאנו המליצה הזאת נאמרת על הטובה ההיא כמו כי בית יעשה לך ה' (שמואל ב' ז' י"א), וכן פי' הרד"ק בשרשים שרש בית, ודבריהם נכונים, רק שאין חיבור וקישור לפסוק זה עם מה שלפניו ושלאחריו, ומדוע בא באמצע המאמר וירב העם ויעצמו מאד, גם לכל הפירושי' לא תתישב מלת להם, וראוי לומר להן בכנוי הנקבות, אולם לדעת המתרג' האשכנזי פסוק זה מחובר לפסוק שלאחריו, ושעורו, וירב העם ויעצמו מאד, ויהי כי יראו המילדות את האלהים, ויעש (וכי עשה האלהים) להם (לעם הנזכר בפסוק הקודם) בתים (משפחות רבות, וכשראה פרעה שלא נתקיימה עצתו, אז) ויצו פרעה לכל עמו לאמר (תחבולה אחרת להמעיטם, והיא) כל הבן הילוד וגו', והוא"ו של ויצו היא וא"ו המשך לתשובת התנאי, כמו שבארנו פעמים רבות:

V. 21. להם, dem Volke. Als der König sah, daß nach seiner Maßregel das Volk nur immer zahlreicher und kräftiger wurde und ihm immer mehr Familien entstanden, da ward er endlich wild und gab den offenen Blutbefehl zur Vertilgung der jüdischen Knaben.