Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מדוע עשיתן הדבר הזה, הראב"ע פי' כי איננו שאלה כי אין התנצלות לעובר דבר המלך, רק הוא גזרת מאמר לומר בני מות אתן בעבור שעשיתן הדבר הזה, ולכן גם הם לא ראו לתת טעם על עשותן זאת רק השיבו לא עברנו על מצותיך עכ"ד, אך מלת מדוע לא תסבול פירושו כי תורה על שאלת טעם וסבה, גם מתשובתן שהתחילו במלת כי, אשר תורה על נתינת הסבה על עברם דבר המלך, לא נראה כן. לכן נראה לי לפי שלא היתה גזירה מוחלטת ומפורסמת מאת המלך להמית הילדים, רק בסתר צוה כן למילדות שתמיתום בעת צאתם מרחם אמותם, באופן שגם אמותם לא ירגישו שהמיתום ביד, אולם אם ישגיחו על הילד, הלא אז בני הבית, לא הי' רצוי המלך שימיתום לעיניהם, כי בוש לעשות חמס כזה בפרסום, כדברי הרמב"ן אשר העתקתי למעלה, ולכן כאשר נודע למלך שלא הומתו הילדים, לא נאמר ויקצוף עליהן מלך מצרים, כראוי להיות בעברן על דברו, כלשון הרגיל במקרא כי אם קרא להן, ושאל מהן הסבה, מדוע לא המיתו את הילדי', אם הי' זה בעבור שהשגיחו עליהן, ונשתמרו מהן, ורצה לעמוד על הדבר, מי גלה לבני ישראל סוד המלך שאמר בסתר למילדות, והמה בחכמה השיבו ואמרו כי באמת לא נודע להם דבר המלך, ולא ידעו להשמר מזה, רק לפי שהמה בטבעם בריאות, ובטרם באנו אליהן כבר ילדו, ונראה לכל שהוא ילד חי, ולא רצינו עוד להמיתו לעיני הכל, כי זהו נגד רצונך:
