Die Torah - Die fünf Bücher Mose
הולך וחזק מאד. מִנְהַג הֶדְיוֹט כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְכוֹהֶה, אֲבָל כָּאן הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, וְלָמָּה כָּךְ מִתְּחִלָּה? לְשַׂבֵּר אָזְנֵיהֶם מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ:
משה ידבר. כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר וּמַשְׁמִיעַ הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל – שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ – וְהַקָּבָּ"ה מְסַיְּעוֹ לָתֵת בּוֹ כֹחַ לִהְיוֹת קוֹלוֹ מַגְבִּיר וְנִשְׁמָע (שם):
יעננו בקול. יַעֲנֶנּוּ עַל דְּבַר הַקּוֹל, כְּמוֹ אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ (מלכים א י"ח) – עַל דְּבַר הָאֵשׁ, לְהוֹרִידוֹ:
Wurde immer stärker, gar sehr; beim Menschen verhält es sich so, daß, je 19 länger er den Ton hinzieht, die Stimme immer schwächer und leiser wird; aber hier wurde sie immer stärker, gar sehr; und warum das? Zuerst war sie noch nicht so stark, um ihr Ohr empfangen zu lassen, was es zu hören imstande war (Mech.). Mosche redete; wenn Mosche redete und die Worte Jisrael vernehmen ließ; denn sie hörten aus dem Munde des Allmächtigen nur אנכי und לא יהיה לך (Hor. 8a); und der Heilige, gelobt sei Er, half ihm und gab ihm Kraft, daß seine Stimme stark und gehört wurde. Antwortete ihm laut, בקול erhörte ihn wegen der Stimme; wie (I Kön. 18, 24) der mit Feuer antwortet, wegen des Feuers, es herabzusenden.
הולך וחזק, כל זמן שהוא מאריך לתקוע הקול מתחזק והולך· משה ידבר, אל הקב"ה, ואין קולו נשמע לשום אדם אלא להקב"ה, אבל הקב"ה יעננו למשה בקול גדול, בשביל קול השופר שהולך וחזק מאד, וצריך שיהי' קולו של הקב"ה נושא קול השופר להשמיע למשה· (הרשב"ם):
Gott antwortete im Donner. Hier sind nicht die Zehn Gebote gemeint, sondern das inhaltlich in den Versen 21—24 Wiedergegebene. Moses sprach zu Gott, und Gott antwortete mit einer Stimme, die laut genug war, um den immer stärker werdenden Posaunenschall zu übertönen.