Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בחר לנו. לִי וּלְךָ – הִשְׁוָהוּ לוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ; וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי", וַהֲלֹא אַהֲרֹן גָּדוֹל מֵאָחִיו הָיָה וְעוֹשֶׂה אֶת חֲבֵרוֹ כְּרַבּוֹ. וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר "אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם" – כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם, חַיָּבִין הֵם כְּלָיָה, הַמּוֹרְדִים בְּךָ כְּאִלּוּ מָרְדוּ בְּהַקָּבָּ"ה:
וצא הלחם. צֵא מִן הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בּוֹ:
מחר. בְּעֵת הַמִּלְחָמָה, אָנֹכִי נִצָּב:
בחר לנו אנשים. גִּבּוֹרִים וְיִרְאֵי חֵטְא שֶׁתְּהֵא זְכוּתָן מְסַיַּעְתָּן. דָּבָר אַחֵר – בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁיּוֹדְעִין לְבַטֵּל כְּשָׁפִים, לְפִי שֶׁבְּנֵי עֲמָלֵק מְכַשְּׁפִין הָיוּ:
Wähle für uns aus, für mich und für dich; Er stellte ihn sich gleich, von hier lernten sie, die Ehre deines Schülers sei dir so lieb wie die deinige; und woher wissen wir, daß die Ehre deines Gefährten dir gleich der Ehrfurcht vor deinem Lehrer sein soll; weil es heißt (Bamidbar 12, 11), Aharon sprach zu Mosche, bitte, mein Herr; war nicht Aharon älter als sein Bruder, und doch stellte er seinen Gefährten seinem Lehrer gleich. Und daß die Ehrfurcht vor deinem Lehrer gleich der Ehrfurcht vor dem Ewigen sei, woher wissen wir dies? Weil es heißt (Bamidbar 11, 28), mein Herr Mosche, wehre ihnen, tilge sie aus der Welt, sie verdienen den Untergang; die sich gegen dich empören, sind, als hätten sie sich gegen den Heiligen, gelobt sei Er, empört (Mech.). Und gehe hinaus, kämpfe, verlasse den Schutz der Wolke und kämpfe mit ihm (Mech.). Morgen, zur Zeit des Kampfes werde ich stehen (Mech.). Wähle für uns Männer aus, Helden, welche die Sünde fürchten, damit ihr Verdienst ihnen beistehe; andere Erklärung: wähle für uns Männer aus, welche Zauberei unwirksam zu machen verstehen, weil die Amalekiter Zaubermeister waren (Mech.).
Jehoschua. Sein Name war ursprünglich Hoschea (Num. XIII, 8). Sein späterer Name wird hier vorweggenommen.
morgen. Wenn es zur Schlacht kommt.
יהושע , הוא נין הנשי' אלישמע בן עמיהוד שהי' בעל דגל אפרי' וקראו הכתוב כאן יהושע בשם שקראו משה בדבר המרגלים, (הראב"ע) , ויתכן שמשה קרא לו כן מאז היותו כאשר נפרש בעז"ה בפרשת שלח לך (במדבר י"ג ט"ז) · בחר לנו , דרך הלשון לומר ככה בחר לנו, שבו לנו בזה (לקמן כ"ד י"ד) , ואף הלועז כן דרכו לפעמים , ואם תדקדק תמצא בו תמיד הוראת הצורך והשטבה , כמ"ש בפסוק לך לך מארצך (בראשי' י"ב א') · אנשים , ידועי' בעלי גבורה אנשי מלחמה כמו כלם אנשים ( במדב' י"ג ג') , וחזקת והיית לאיש (מלכים א' ב' ב') · וצא הלחם , לא ממחנה ישראל להלחם בעמלק · מחר , בעת המלחמה אנכי נצב · ומטה האלהים , כתרגומו חוטרא דאתעבידו בי' נסין מן קדם ה' · בידי , שאשים בו ידי להתפלל , והנה עלה אל ראש הגבעה , כדי שיראה את ישראל הנלחמי' וישים עינו עליהם לטובה , וגם הם יראו אותו נושא כפיו ומתפלל ויבטחו בו ויוסיפו אומץ וגבורה למלחמה, והי' כל הענין הזה , מפני שהי' עמלק גוי איתן וחזק מאד , וישראל לא ראו מלחמה מעולם כאשר אמר פן ינחם העם בראותם מלחמה (לעיל י"ג י"ז), והי' עיף ויגע ככתוב במשנה תורה ( דברים כ"ה י"ח ) , על כן פחד מהם והוצרך לכל התפלה והתחנה הזאת · (מדברי הרמב"ן) ·
VV. 9-12. Angegriffen von Amalek, muss Israel den Kampf wagen, allein es ist nicht Israels Schwert, sondern Mosche Stab, der Amalek besiegt, und es ist nicht eine dem Stab innewohnende Wunderkraft, sondern es ist die durch die emporgehobene Hand zum Ausdruck und Bewusstsein kommende אמונה, das vertrauensvolle sich Hingeben und Anklammern an Gott, das den Sieg erstreitet.
אמונה kommt so absolut als Bezeichnung des Charakters oder Inhaltes eines Subjekts vor. כל מצותיך אמונה (Ps. 119, 86), ואמונה עניתני (das. 75) daß du mir Leiden gegeben, war deinerseits אמונה. So auch hier: es war das, was seine Hände bedeuteten, אמונה. Aaron und Chur waren die Repräsentanten des Volkes Mosche zur Seite. Nicht des Führers, sondern das durch den Führer geweckte Gottvertrauen des Volkes führt zum Siege.