Die Torah - Die fünf Bücher Mose
KAPITEL XVII
1.—7. WASSER AUS DEM FELSEN AM CHOREB
zu ihren Zügen. Die Strecke war die folgende: Wüste Sin, Dafkah, Alusch, Refidim; siehe Num. XXXIII, 14. Verschiedene Zwischenstationen sind hier ausgelassen, denn die Schrift beabsichtigt nicht, an dieser Stelle alle Halteplätze aufzuführen. Sie bezweckt nur die Namhaftmachung der Plätze, an denen das Volk murrte (Biur).
Refidim. Entweder der obere Teil der großen langgestreckten Oase von Feiran, dem fruchtbarsten Gebiet der Sinai-Halbinsel, oder der Engpaß el-Watijeh, siebenundzwanzig Meilen hinter Feiran gelegen.
למסעיהם , שלא באו במסע הראשון ממדבר סין לרפידים , כי אם מסם לדפקה , ואחרי כן לאלוש ונמאלוש לרפידים , וזהו למסעיהם על פי ה' , ולא בא הכתוב לפרש למסעיהם כי אם תלונותיהם , שבתחלת בואם אל המדבר התלוננו על הלחם ועתה רבו על המים · ואין מים לשתות העם, כשבאו לשם ראו שאין שם מעינות מים לשתות העם · [° לשתות העם , לפי דקדוק הלשון ראוי לומר ואין מים לעם לשתות , וע"כ יפורש שבא פה המקור במקום השם , ושעורו ואין מים לשתיית העם , וכמוהו מקץ עשר שנים לשבת (בראשית ט"ז ג') , פי' לישיבת אברם , וכן פי' ר"ע ספורנו °] :
Kap. 17. V. 1. Es heißt nicht: ואין מים לשתות, sondern: ואין מים לשתות העם, es fehlte ihnen noch nicht Wasser, sie sahen sich aber die Gegend an und fanden, daß dort für eine solche Menschenmenge nicht hinreichend Wasser sei und es ihnen daher an Wasser fehlen werde.