Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והיה משנה. לַיּוֹם וְלַמָּחֳרָת:
משנה. עַל שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִלְקֹט יוֹם יוֹם שֶׁל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ; אוֹמֵר אֲנִי "אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה" – לְאַחַר שֶׁיָּבִיאוּ, יִמְצְאוּ מִשְׁנֶה בַּמְּדִידָה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ וְיָמֹדּוּ יוֹם יוֹם, וְזֶהוּ לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה – בִּלְקִיטָתוֹ הָיָה נִמְצָא לֶחֶם מִשְׁנֶה. וְזֶהוּ עַל כֵּן הוּא נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם – נוֹתֵן לָכֶם בְּרָכָה, פוי"שן, בַּבַּיִת לְמַלֹּאת הָעֹמֶר פַּעֲמַיִם לְלֶחֶם יוֹמַיִם:
Und es wird das Doppelte sein, für den Tag und den nächsten Tag. Doppelte, von dem, was sie gewohnt sind, jeden Tag von den anderen Tagen der Woche zu sammeln; ich meine, die Worte, was sie nach Hause bringen, und es wird das Doppelte sein, bedeuten, nachdem sie es nach Hause gebracht, werden sie beim Messen das Doppelte von dem finden, was sie jeden Tag sammeln und messen; dasselbe sagt auch (V. 22), sie hatten doppeltes Brot gesammelt, nach dem Sammeln stellte sich heraus, daß es doppeltes Brot war; und das bedeutet der Vers 29, darum gibt (schenkt) Er euch am sechsten Tag Brot für zwei Tage, Er gibt euch Segen, Überfluß ins Haus, um das Omer zweimal zu füllen für Speise von zwei Tagen.
am sechsten Tage. Der Woche, d. h. Freitag.
wenn sie zubereiten. Da am Sabbath nicht gekocht werden sollte.
das Doppelte. Siehe Vers 22 f.
ביום הששי, לרדתו, כי התחיל המן לרדת ביום א'. והכינו וגו' והי' משנה, הוראת הווי"ן כמשפטם, כאשר יכינו ביום הששי את אשר יביאו, ימצאו שלקטו כפליים ממדת כל יום ויום, כי בכל יום לא מצאו כי אם עמר לגלגלת, וביום הששי ימצאו שני העמר לאחד, ולשון רש"י אומר אני אשר יביאו והיה משנה, לאחר שיביאו ימצאו משנה במדידה על אשר ילקטו וימדו יום יום וזהו לקטו לחם משנה בלקיטתו היה נמצא לחם משנה, וזהו על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים (לקמן כ"ט), נותן לכם ברכה פוי"שן (נראה שצ"ל פויסמע"נט והיא בל"א (זעהר פיל), ובשני כתיבות יד שבידי כל הדבור שבנוסח הדפוס מן אומר אני עד סופו אינו) בבית למלאות העמר פעמים ללחם יומים :
V. 5. והכינו את אשר יביאו , sie werden in dem Heimgebrachten gar keine größere Quantität erblicken und es wie gewöhnlich für den Bedarf des Tages zubereiten, und dann wird es sich als ein doppeltes Quantum herausstellen. In diesen beiden Versen kündigt somit Gott Mosche an, was auch ohne Murren des Volkes geschehen wäre, daß ihm täglich nur das Tägliche gegeben werden solle, um es an das zu Gott für das sogenannte kleine tägliche Leben aufblickende Vertrauen und an das Bewusstsein zu gewöhnen, daß jeder Mensch und jede Menschenhütte ein besonderes Augenmerk der göttlichen Waltung sei, und durch die doppelte Spende am sechsten Tage, daß Gott auch für das durch die besonderen Anforderungen seines Gesetzes erzeugte jüdische Bedürfnis zu sorgen wisse.