Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ותעל שכבת הטל וגו'. כְּשֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, עוֹלֶה הַטַּל שֶׁעַל הַמָּן לִקְרַאת הַחַמָּה, כְּדֶרֶךְ טַל עוֹלֶה לִקְרַאת הַחַמָּה; אַף אִם תְּמַלֵּא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה טַל וְתִסְתֹּם אֶת פִּיהָ וְתַנִּיחָהּ בַחַמָּה הִיא עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בָּאֲוִיר. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ, שֶׁהַטַּל עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ בָּאֲוִיר, וְכַעֲלוֹת שִׁכְבַת הַטָּל נִתְגַלָּה הַמָּן וְרָאוּ והנה על פני המדבר וגו':
דק – דָּבָר דַּק:
מחספס. מְגֻלֶּה, וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ בַּמִּקְרָא. וְיֵשׁ לוֹמַר מְחֻסְפָּס לְשׁוֹן חֲפִיסָה וּדְלוּסְקְמָא שֶׁבִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה, כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה מִשִּׁכְבַת הַטָּל רָאוּ שֶׁהָיָה דָּבָר דַּק מְחֻסְפָּס בְּתוֹכוֹ בֵּין שְׁתֵּי שִׁכְבוֹת הַטָּל. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "מְקַלַּף", לְשׁוֹן מַחְשֹׂף הַלָּבָן:
ככפר. כְּפוֹר יילי"דא בְלַעַז, דַּעֲדַק כְּגִיר, "כְּאַבְנֵי גִר" (ישעיהו כ"ז), וְהוּא מִין צֶבַע שָׁחֹר, כִּדְאָמְרִינַן גַּבֵּי כִּסּוּי הַדָּם "הַגִּיר וְהַזַּרְנִיךְ" (חולין פ"ח). "דַעְדַק כְּגִיר כִּגְלִידָא עַל אַרְעָא" – דַּק הָיָה כְּגִיר וְשׁוֹכֵב מֻגְלָד כְּקֶרַח עַל הָאָרֶץ, וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ: דַּק כַּכְּפֹר – שָׁטוּחַ, קָלוּשׁ וּמְחֻבָּר כִּגְלִיד. דַּק טינב"ש בְּלַעַז, שֶׁהָיָה מַגְלִיד גֶּלֶד דַּק מִלְמַעְלָה; "וּכְגִיר" שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס תּוֹסֶפֶת הוּא עַל לְשׁוֹן הָעִבְרִית וְאֵין לוֹ תֵבָה בַּפָּסוּק:
Da erhob sich die Schicht Tau; wenn die Sonne aufging, erhob sich der Tau, der auf dem Man war, der Sonne entgegen; wie es die Art des Taus ist, daß er der Sonne entgegen emporsteigt; selbst, wenn du eine Eierschale mit Tau füllst, ihre Öffnung verschließt und sie in die Sonne legst, erhebt sie sich von selbst in die Luft. Unsere Lehrer erklären (Schem. Rabb. 38. Midrasch Tanchuma), der Tau stieg von der Erde in die Luft empor; und wenn sich die Tauschicht erhob, war das Man aufgedeckt; und sie sahen, siehe auf der Oberfläche der Wüste... Etwas Feines, eine feine Masse. Geschältes, aufgedecktes; es gibt hierfür keine Parallelstelle im Vers; man kann sagen, daß מחספס mit חפיסא ודלוסקמא (Behälter und Tasche) in der Mischna (Bab. mez. 20a) zusammenhänge; als die Tauschicht von ihm fortgenommen war, sahen sie, daß etwas Feines darin aufbewahrt war zwischen den beiden Tauschichten. Onkelos übersetzt Geschältes von (Bereschit 30, 37), das Weiße entblößend. Wie Reif, Reif = Gefrorenes in anderen Sprachen; Targum דעדק כגיר; (Jeschajahu 27, 9) wie Kalksteine; das ist eine Art schwarzer Farbe, wie wir beim Blutbedecken (Chul. 88b) sagen: הגיר והזרניך (Schwärze und Mennige); fein wie גיר, wie Gefrorenes auf der Erde, es war fein wie גיר und lag gefroren wie Eis auf der Erde; und so ist die Erklärung: fein wie Reif, eine dünne Schicht und zusammenhängend wie Gefrorenes; דק dünn in anderen Sprachen; es war von oben mit einer dünnen Haut überzogen; das Wort כגיר im Targum Onkelos ist zum hebräischen Ausdruck hinzugefügt, im Vers steht dafür kein Wort.
verging. Verdunstet war.
Feines, Schuppichtes, d. h. das Manna. Raschi und andere jüdische Erklärer nehmen an, daß zuerst Tau fiel, dann das Manna auf den Tau und dann wieder eine Tauschicht über das Manna. So war das Manna zwischen zwei Tauschichten eingelagert.
ותעל שכבת הטל, שהי' מצפה את המן ומכסהו, ודרך הטל לעלות. והנה, ענינו כאשר עלה שכבת הטל ראו והנה על פני המדבר וגו'. מחספס, אין לו חבר במקרא, ואנקלוס תרגמו מקלף לשון מחשף הלבן (בראשי' ל' ל"ז) [°וא"כ שרשו חסף, ונכפלה בו עי"ן הפעל, והשי"ן והסמ"ך מתחלפות, ולפ"ז יהי' פעול מבנין פִעֵל, והאות היתירה תחת הדגש, על משקל מְכֻרְבָּל (ד"ה א' ט"ו כ"ז), ונוכל לבנות ממנו כל בנין פִעֵל, חִספֵס חִסְפַּסְתָּ וכו'°]. אבל הראב"ע כתב שאננו נכון כי משפט הלשון שיכפלו הפ"א והעי"ן כמו יפיפית (תהלי' מ"ה ג'), או העי"ן והלמ"ד כמו ירקרק (ויקרא י"ג מ"ט), או הלמ"ד לבד כמו סגריר (משלי כ"ז ט"ו), רק העי"ן לבד לא מצאנו כי אם בעלומי הה"א, כמו הגיגי (תהלים ה' ב'), כי אמר שחסר הה"א נראה הגימ"ל כלמ"ד הפעל על כן כפלוהו, רק באותיות נראות לא מצאנו העי"ן כפול, והוא פירשו כמו עגול, וכן כתב הרד"ק בשרשי' שרש חספס מגולגל ועגול [°ויהי' לדעתם שרש בן ארבע אותיות°], וכתב ר"ע ספורנו דק מחספס, דבר שהגרגיר שלו היה דק כאמרו כזרע גד הוא, וכן תרגם האשכנזי (געקערנט). ככפר, (לשון רש"י) כפור יילי"א בלע"ז [נ"ל שעל"ע ובל"א (גפראהרן, רייף)], דעדק כגיר (הוא לשון אנקלוס), כאבני גיר, והוא מין צבע שחור, כדאמרינן גבי כסוי הדם, הגיר והזרניך, דעדק כגיר כגלידא על ארעא, דק הי' כגיר ושוכב מוגלד כקרח על הארץ, וכן פירושו דק ככפר, שטוח קלוש ומחובר כגליד, דק טינב"ש בלע"ז [נ"ל טענוועס, ובל"א (דיננע)], שהי' מגליד גלד דק מלמעלה, וכגיר שתרגם אנקלוס תוספת הוא על לשון העברית ואין לו תיבה בפסוק עכ"ל, והרמב"ן ז"ל באר את דברי אנקלוס המתרגם באופן אחר, ואין להאריך, ור"ע ספורנו כתב דק ככפר, גם בהנחתו הי' דק שלא הי' מונח גרגיר על גרגיר עכ"ל, והנה כפי הנראה משפטות הכתוב דק מחספס מסכים עם שאמר במקום אחר (לקמן ל"א) והוא כזרע גד, ודק ככפר עם לבן : (טו) מן הוא, לפי שלא ידעו מה הוא , מן היא תרגומו של מה הוא , ולפי שהוא לשון מצרי , ובאותו לשון היו רגילין שהוא כמו מה , כתבו משה באותו לשון שאמרו להודיענו שלפיכך קראו בני ישראל את שמו מן על שם שהיו תמהי' ואומרי' מן הוא , כמו מה הוא (וכן פירשו חז"ל בואלה שמות רבה) , וכן יגר שהדותא (בראשית ל"א מ"ז) , וכמוהו הפיל פור הוא הגורל , (אסתר ג' ז') , לא הי' צריך לכתוב אלא הפיל הגורל, הואיל ובלשוןהקדש נכתבה המגילה , אלא להודיענו על כן קרא לימים האלה פורים על שם הפור (שם ט' כ"ו) , ואלו לא נכתב מתחלה בלשון שהיו אומרי' באותה המלכות , לא היינו יודעי' למה נקרא פורים · (מדברי הרשב"ם) , ורש"י ורא"בע פרשוהו מענין מזון , כמו וימן להם המלך (דניאל א' ה') , אשר מנה את מאכלכם (שם י') : (טז) לקטו ממנו איש לפי אכלו , שלא ירבו ללקוט , כי ירד להם בבקר בבקר · עמר , שם מדה , וחז"ל אמרו שמדתו מ"ג ביצים , וחומש ביצה מתרנגולת ממוצעת , והי' זה להם שעור ג' סעודות לאדם בינוני , ומה שירבה האחד ימעיט השני · מספר נפשתיכם , כפי מנין נפשות שיש לכל א' באהלו תקחו עומר לכל גלגלת :
V. 14. והנה, weist darauf hin, daß vor der Verdunstung des Taues das Manna nicht sichtbar war. Es muss somit entweder überhaupt durchsichtig gewesen, oder, wie manche Körper, durch Benetzung durchsichtig geworden und so von den Tautropfen nicht unterscheidbar gewesen sein. Darauf weist auch die Beschreibung Bamidbar 11, 7 hin: ועינו כעין הבדלח, das, nach Raschi, Kristall bedeutet. — מחספס, Wurzel von חסף, gleichbedeutend mit חשׂף, entblößen, enthüllen, also: von aller Hülle oder Hülse befreit. Es war durch den doppelten Tauniederschlag von allem fremdartigen Ansatz frei. Da חשף nicht nur: von einer festen, ansitzenden Hülle frei machen, sondern auch: aus einer Flüssigkeit herausschöpfen heißt, לחשוף מים מגבא (Jesaias 30, 14), so ist es möglich, daß es auch hier in dieser Bedeutung stehe. Nach der Verdunstung des Taus lag das Manna als etwas feines "aus der Flüssigkeit Abgeschöpftes" da. Möglich, daß das Manna spezifisch leichter als die Flüssigkeit des Taus war und daher in dieser Flüssigkeit gleichsam schwamm. Die Mannakörner wären dann durch die doppelten Niederschläge des Taus von dem Boden abgehoben und vor Berührung des Bodens geschützt gewesen.
כפר, Reif, von כפר, schützend decken, wovon כפרת, der Deckel.