Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויסע משה. הִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם, שֶׁעִטְּרוּ מִצְרַיִם אֶת סוּסֵיהֶם בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹצְאִין אוֹתָן בַּיָּם – וּגְדוֹלָה הָיְתָה בִזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" (שיר השירים א') – לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהַסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם:
Mosche machte aufbrechen, gegen ihren Willen hieß er sie weiterziehen; denn die Ägypter hatten ihre Rosse mit Zierat aus Gold und Silber und Edelsteinen geschmückt, und Jisrael fand all dies am Meere, so daß die Beute am Meere größer war als die Beute in Ägypten; so heißt es (Schir 1, 11), goldenen Schmuck wollen wir für dich machen mit silbernen Punkten; darum hatte er nötig, sie gegen ihren Willen aufbrechen zu machen (Midrasch Tanchuma, Mech. bo).
DIE WANDERUNG ZUM SINAI
Wüste Schur. Der Bezirk der N.-O.-Grenze Ägyptens; siehe Gen. XVI, 7 und XXV, 18. Längs der Küste des Golfs von Suez verläuft ein schmaler Streifen Land in ebener Fläche; der nördliche Teil heißt Wüste Schur, der südliche Wüste Sin. Die Araber nehmen an, daß es sich bei dem Platz, an dem Moses und die Israeliten nach ihrem Durchzug durchs Schilfmeer Halt machten, um Ajun Musa, die »Mosesquellen«, neun Meilen von Suez entfernt, an der Ostseite des Golfs, und in eineinhalb Meilen Entfernung von der Küste, handelt.
drei Tage. Eine Karawane, die mit Gepäcklasten wandert, würde also ungefähr fünfundvierzig Meilen zurücklegen.
ויסע , הפעיל , הסיעם משה על פי השם , ופי' הראב"ע שלא הלך לפניהם עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה כי אם עד עברם את הים , ואחר שטבע פרעה וחילו לא נסעו עוד בלילה , ואמר שעתה נסעו על פי ה' ביד משה : מדבר שור , ובמקום אחר הוא קורא אותו מדבר אתם , וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה (במדבר ל"ג ח') , אלא ששור הוא שם כולל לכל המדבר הגדול שבין ארץ מצרים ופלשתים וערב , ונקרא כן על שם העיר ששמה שור , והחלק ממנו אשר בו הלכו ישראל שלשת ימים נקרא בשם המיוחד לו מדבר אתם , והעד שאמר וילכו שלשת ימים במדבר הוא מדבר שור , בפתח הבית , על המדבר הגדול הידוע , שהוא מדבר שור :
V. 22. ויסע משה. Es kommt dieser Ausdruck bei keinem der ferneren Züge vor. Der Ausdruck sagt, daß ein mehr als gewöhnlicher Nachdruck dazu gehörte, sie zu dem Aufbruch von dem Gestade des roten Meeres zu bewegen. Und in der Tat, das an diesem Gestade Erlebte, die dort geschaute Gottesmacht trug Momente genug in sich, Geist und Gemüt dort dauernd zu fesseln. Und nun zumal von dieser Stätte des unmittelbaren Gottesschutzes hinein in eine Wüste zu ziehen, die unter allen Teilen der Wüste die schauerlichste und ödeste sein soll. Daher auch der Ausdruck ויצאו: sie zogen hinaus, also eigentlich aus einem schützend umschließenden Orte in dessen Gegenteil.