Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ירגזון. מִתְרַגְּזִין:
ישבי פלשת. מִפְּנֵי שֶׁהָרְגוּ אֶת בְּנֵי אֶפְרַיִם – שֶׁמִּהֲרוּ אֶת הַקֵּץ וְיָצְאוּ בְחָזְקָה כַּמְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים – וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת (מכילתא):
Erbebten, wurden unruhig. Die Bewohner von Peleschet, weil sie die Söhne Efraims, die das Ende der Verbannung hatten beschleunigen wollen und mit Gewalt ausgezogen waren, getötet hatten, wie in der Chronik (I 7, 21) steht, es töteten sie die Einwohner von Gat (Mech.).
Es hören's die Völker. Die Erzählung von Gottes Wundertaten für Israel. Die Niederlage der Ägypter würde alle heidnischen Völker, die davon hören, erschrecken. Josua II, 9–11.
Zittern. Wörtlich: »Wehen«, wie bei einer Geburt.
Peleschet. Siehe XIII, 17.
שמעו עמים , שהם סביבותיהם , גם יעברו עליהם : ישבי פלשת , ארץ פלשת , וכן ישבי כנען : (טו) אילי ביו"ד , והוא הקבוץ מן איל , כי השרים בערך אל העם , כמו האילים ההולכי' בראשי העדר , והנה פלשתי' אדום ומואב לא נלחמו עם ישראל במדבר : נמגו , נמסו כמו ברביבי' תמוגגנה (תהל' ס"ה י"א) , ועל דרך ונשמע וימס לבבנו (יהושע ב' י"א) : (טז) תפל עליהם , לשון הרמב"ן ז"ל , יתפלל שתפול עליהם אימתה ופחד ולא יצאו לקראת ישראל למלחמה , ור"א אמר כי תפל עליהם שב אל פלשת אדום ומואב לא אל כנען , וזהו שאמר עד יעבר עמך ה' , כי עליהם עברו טרם בואם אל ארץ כנען ולא נלחמו עמהם ואם יצא אדום לקראתם בעם כבד וביד חזקה לבל יעברו בארצו , לא נלחם בהם ולולא כי נפל עליהם אימתה ופחד הי' חפץ להלחם בהם משנאתו אותם , ולא הזכיר עמון כי עמון ומואב כגוי אחד הם , ויתכן שגם על הכנעני נפל פחדם ולא נלחם בהם עד עברם , כי הכנעני מלך ערד יושב הנגב , איננו כנעני ביחוסו כדעת רבותינו עכ"ל : אימתה , על הרחוקים ופחד על הקרובי' , כענין שנאמר כי שמענו את אשר הוביש וגו' (שם י') , לשון רש"י והוא מהמכילתא , והנה בספרי סוף פ' עקב שנינו פחדכם ומוראכם (דברים י"א כ"ה) , הרי אם מפחידים הם , ירואים הם , אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקי' וכן הוא אומר וכו' , ובמכילתא פ' בא אי' פחדכם ומוראכם יתן ה' וגו' כאשר דבר לכם , והיכן דבר ? את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם וגו' (לקמן כ"ג כ"ז) , ושעור הדברים כך הוא לדעתי : ציור דבר שכחו גדול מכחנו , יוליד בנפשנו ענין היראה , אם יראת הכבוד והגדולה , כאשר נשער בנפשנו מעוט ערכנו אליו , או יראת הנזק כשנעלה על לבנו היות עמו היכולת והרצון להרע לנו , ואם יהי' היכולת והרצון ההיא בכח קרוב ומזומן , יוליד הפחד , וזהו ששנינו פחד על הקרובים ומורא על הרחוקים , ופעמים שלגודל היראה נרגיש בעצמנו , פוגת הלב , סמור השער ובטול התנועה ואפיסת הכחות באיברים המתנועעים , והרגש ההוא יקרא אימה , והוא על הרוב בקרוב ומזומן לבא , אלא שהשם הבטיח שישלח אימתו לפני ישראל ויפול אף על הרחוקים , כדכתיב את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם , וזהו ששנינו אימתה על הרחוקים , כלומר אף על הרחוקים , ופחד על הקרובים לבד : בגדל זרועך , כמו בזרוע גדלך , וכן קדש היכלך (תהלי' ס"ה ה') , כמו היכל קדשך , והטעם בזרועך הגדולה : עד יעבר עמך ה' עד יעבר , כפול מפני הקריאה הבאה בדלת הראשונ' , ואנקלו' תרג' עד דיעבר עמך ה' ית ארנונא , עד דיעבר עמא דנן די פרקתא ית ירדנא , וטעם קנית , שהיו עבדים במצרים , ואתה קנית אותם להיות לך לעבדי' , כן פי' ראב"ע , וכן תרגמו האשכנזי (ערווארבן) :
V. 14. חיל, von חול ist das Angstgefühl des passiven Werdens, wo auf Kosten des Bestehenden ein Neues sich erzeugt. Daher vor allem das Angstgefühl der Gebärerin. Die Bewohner Philistäas hatte bereits das Angstgefühl mit dem Bewusstsein ergriffen, daß über ihre Vernichtung hin das Volk zu freiem, neuem Dasein schreiten werde.