Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כי אשר ראיתם את מצרים וגו'. מַה שֶּׁרְאִיתֶם אוֹתָם אֵינוֹ אֶלָּא היום, הַיּוֹם הוּא שֶׁרְאִיתֶם אוֹתָם וְלֹא תוֹסִיפוּ עוֹד:
Denn, wie ihr die Ägypter gesehen habt; daß ihr sie gesehen habt, ist nur noch heute; heute habt ihr sie gesehen, ferner werdet ihr es nicht mehr.
Hilfe des Ewigen. Wörtlich: »Heil«, ישועה ein hehrer Begriff, welcher Hilfe, Befreiung, Wohlergehen und göttliche Segnungen einbegreift.
התיצבו וראו את ישועת ה', כי אתם לא תעשו מלחמה רק תראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום, ורמב"ע תמה איך ירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפי' אחריהם ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם, ואמר התשובה כי המצרי' היו אדוני' לישראל וזה הדור שיצא ממצרי' למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה ולא יוכל להלחם עם אדוניו והיו ישראל נרפים ואינם מלומדי מלחמה וכו' ע"ש, והנה בלעדי זאת אף שהיו ישראל מזויני' אפשר שלא הי' להם רכב ופרשי' וכלי קרב אשר על ידם יגבר החלש את הגבור והמועט את המרובה, ועוד שהי' מצרים ממלכה גדולה ובתוכה עם חזק ורב יותר מישראל מאוד מאוד, והראי' שעבדו בהם בפרך ומררו את חייהם ולא קמו לנגדם, ועתה כראותם חיל מצרי' נוסע אחריהם ללחום עמהם, פחד העם שאף אם יגברו בהם על אלו יקומו עליהם כהנה וכהנה מיתר העם הנשאר בערי' ובחצרות עם רב וכבד מאד ולהם רכב ופרשי' וכל כלי קרב ויצטרכו למלחמות גדולות ונוראות וימותו בחסר כל במדבר ברעב ובצמא אף אם יגברו על אויביהם, ואפשר שלכן לא אמרו לקחתנו לצאת במלחמה או ממתנו במלחמה, כי לא היו יראים כל כך מהמלחמה כאשר יראו מהמדבר הנורא בעמת, כי אם יצטרכו ללחום עם מצרי' לא יכולו לצאת מן המדבר כי חשבו גם הם שאין לצאת מן המדבר הזה כי אם דרך מצרים, ואם ימסרו בידם ולא יתנוס לעבור ישארו כלואי' וסגורי' במדבר באין מזון ומחיה עד שימותו, והי' די בזה להפחיד עם רב גבורי כח ומלומדי מלחמה ולהבי' מורך בלבבם, ואמר להם משה שאל יפחדו ואל ירהו, כי לא בחם יבצלו וזרוע ידם לא יושיע להם, כי השם יעשה להם ישועה שלא יראו עוד את מצרים עד עולם, והי' בכלל ההבטחה הזאת שלא יצטרכו לשוב בדרך מצרי' כדי לצאת מן המדבר הזה כי השם יכין להם דרך לא עבר בה איש, ולא יראו את מצרי' כי אם היום הזה · כי אשר ראיתם וגו', אף שראיתם את מצרי' אינו אלא היום, היום הוא שראיתם אות' ולא תוסיפו עוד, כן פירש"י, ויתכן שיאמר כ"ף הדמיון כמו כאשר ראיתם, וכן תרגם האשכנזי:
V. 13. התיצבו וראו, wahrscheinlich wie ותתצב אחותו (2, 4): stellt euch erwartungsvoll hin. Und zwar ganz so wie dort in dem Bewusstsein, nichts weiter tun zu können, als der rettenden Hand Gottes vertrauensvoll zu harren und abzuwarten, wie und wodurch Er die Rettung vollbringen werde. Die einzige Tätigkeit, die ein solcher großer Moment von uns fordert, ist eine innere, ist das התיצב ישב :״יצב״) mit צ-Laut), das sich selber zur Ruhe und in die still ausharrende Stimmung und Stellung bringen.
ישועה dürfte wohl von תשועה zu unterscheiden sein. ישועה ist von תשועה ,ישע von יֶשַע .שוע verwandt mit ישה, der Wurzel von יש, das wirkliche, wesenhafte Sein, bezeichnet die höchste Potenz der von Gott dem Menschen zu verleihenden Wesenhaftigkeit des Seins, und ישועה ist die Rettung eines bedrohten Daseins. שוע aber, verwandt mit שפע ,שבע, bezeichnet mehr eine Fülle von Gütern, daher auch שוע, der Begüterte. שוע, der begüterte Zustand steht somit mehr in Beziehung zu dem Bereiche, der Peripherie eines Wesens als zu diesem Wesen selbst. Der Gegensatz wäre der Begriff der Enge, der Beschränktheit, der Not: צרה, und תשועה wäre die Verleihung eines erweiterten Gebietes, Machtverleihung, Gebietsbefreiung. Daher ist תשועה vorzugsweise der Ausdruck für Siegesverleihung im Kriege, wo der Feind, der unser Gebiet bedrohte, zurückgeschlagen wird. Vielleicht heißt daher auch שַוֵעַ (das wir oben von שוע in der Bedeutung von שעה, wenden, abzuleiten versuchten, wofür es aber nur ein Beispiel, השע , gäbe): nach תשועה ringen, wie התחנן sich חן erringen heißt.