Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לנחתם הדרך. נָקוּד פַּתָּח שֶׁהוּא כְּמוֹ לְהַנְחוֹתָם, "לַרְאוֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ" (דברים א') שֶׁהוּא כְמוֹ לְהַרְאוֹתְכֶם, אַף כָּאן לְהַנְחֹתָם עַ"יְ שָׁלִיחַ, וּמִי הוּא הַשָּׁלִיחַ? עַמּוּד הֶעָנָן; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ מוֹלִיכוֹ לִפְנֵיהֶם, וּמִכָּל מָקוֹם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן הֵכִין לְהַנְחוֹתָם עַל יָדוֹ, שֶׁהֲרֵי עַ"יְ עַמּוּד הֶעָנָן הֵם הוֹלְכִים; עַמּוּד הֶעָנָן אֵינוֹ לְאוֹרָה אֶלָּא לְהוֹרוֹתָם הַדֶּרֶךְ:
Sie auf dem Wege zu führen, das Lamed ist mit Patach punktiert; denn es ist = להנחתם; (Dewarim 1, 33) euch den Weg zu zeigen = להראתכם; auch hier, sie durch einen Boten zu führen; und wer war der Bote? Die Wolkensäule; der Heilige, gelobt sei Er, in Seiner Ehre führte sie selbst vor ihnen her, doch hatte Er die Wolkensäule dazu bestimmt, die Jisraeliten durch sie zu führen; denn sie folgten der Wolkensäule; die Wolkensäule war nicht zum Leuchten bestimmt, sondern ihnen den Weg zu zeigen.
Des Tags mit einer Wolkensäule. Die Wolkensäule tags und die Feuersäule nachts waren Symbole und Zeugnisse für Gottes wachsame Vorsorge (Abarbanel). Sir Walter Scott hat diese Bibelstelle als Motiv für eine der wunderbarsten religiösen Lieder der englischen Literatur benutzt (Rebecca's Hymn). Luzzatto und Kalisch ziehen hier den orientalischen Brauch heran, vor der Front von Heeren Feuersignale zu geben oder mit glühender Holzkohle gefüllte Kohlenbecken Karawanen voranzutragen, und erblicken darin die natürliche Grundlage des Wunders. Wäre dem so gewesen, so hätten wir in dieser Erzählung den neuen Beweis für das Ineinander-Verflochten-Sein des Natürlichen mit dem Übernatürlichen in der Heiligen Schrift.
וה' הלך לפניהם , א"ת מדבר קדמיהון , כמו מוליך , נראה שכוונתו להרחיק ההגשמה , ואמר שהי' מוליך בכחו לפניהם עמוד הענן ועמוד האש , ולדעת הרשב"ם הי' ע"י מלאך הנקרא בשם שולחו , ואולם אחרי שמצאנו במקום אחר אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה ( במדב' י"ד י"ד ) , אין לזוז מפשטות המקרא ואף שידענו שהשם מלא כל הארץ כבודו , דרך הכתוב ליחד לו המקום אשר שם יראה ויתגלה ימין עזו וזרוע תפארתו על דרך פלא , ויתכן א"כ לומר בלי הגשמה כלל ח"ו , שהק"בה נגלה עליהם והלך לפניהם יומם להראותם את את הדרך אשר ילכו בה , ובלילה הלך לפניהם בעמוד אש להאיר להם , וטעם בעמוד ענן , שלא היה כדמות עבים רק כדמות עמוד נטוי מן השמים על הארץ , ונקרא העמוד כן בעבור שמעמד הבית עליו · לנחתם , נקוד פתח שהוא כמו להנחותם , וכן לראתכם בדרך אשר תלכו בה (דברי' א' ל"ג) שהוא כמו להראותכם , אף כאן להנחות אותם ע"י שליח , ומי הוא השליח עמוד הענן , שהרי על ידו הם הולכים · ללכת יומם ולילה , פעם ביום ופעם בלילה כפי הצורך , ומלת יומם לא תמצא בכל המקרא רק על עת היות השמש על הארץ , כי יום ימצא בתנ"ך והוא לילה, כי כתוב ביום הכתי כל בכור (במדב' ח' י"ז) , וזה הי' לילה , וכתוב היום הזה יום בשרה (מלכים ב' ז' ט') , והוא הי' לילה , כי שם כתוב וחכינו עד אור הבקר , וכתיב יום צעקתי בלילה נגדך (תהלים פ"ח ב') · (הראב"ע) · והרשב"ם כתב שהי' הולכים ביום ובלילה שכשישמע פרעה יאמר בורחים הם וירדוף אחריהם :
V. 21. וד׳ הולך וגו׳ בעמוד וגו׳. Die Wolken- und Feuersäule war das sichtbare Zeichen der besonderen Führung Gottes und hier zugleich Mittel derselben. — לנחותם, so viel wie להנחותם: sie durch die Säulen führen zu lassen.