Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והעברת. אֵין וְהַעֲבַרְתָּ אֶלָּא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ" (במדבר כ"ז) (מכילתא):
שגר בהמה. נֵפֶל שֶׁשִּׁגְּרַתּוּ אִמּוֹ וְשִׁלְּחַתּוּ בְּלֹא עִתּוֹ; וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה לִפְטֹר אֶת הַבָּא אַחֲרָיו וְאַף שֶׁאֵין נֵפֶל קָרוּי שֶׁגֶר, כְּמוֹ "שְׁגַר אֲלָפֶיךָ" (דברים ז'), אֲבָל זֶה לֹא בָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַנֵּפֶל שֶׁהֲרֵי כְבָר כָּתַב כָּל פֶּטֶר רֶחֶם. וְאִ"תֹּ אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע, בָּא וּפֵרֵשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר "בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ" (דברים ט"ו). לָשׁוֹן אַחֵר יֵשׁ לְפָרֵשׁ, "וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם" — בִּבְכוֹר אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
Sollst du übergeben, העברת bedeutet nichts anderes als absondern (Mech.); so sagt er auch (Bamidbar 27, 8), lasset sein Besitztum an seine Tochter übergehen. Des Wurfes des Viehes, (Mech.) eine Fehlgeburt, die deren Mutter ausgeworfen und vor der Zeit ausgestoßen hat; und der Vers lehrt dich, daß sie doch als Erstgeburt heilig ist, um das, was nach ihr kommt, frei zu machen; und obschon sonst dasjenige, das keine Fehlgeburt ist, שגר genannt wird, wie (Dewarim 7, 13) den Wurf deiner Rinder; hier kommt es nur für die Fehlgeburt eine Vorschrift zu geben, da er bereits geschrieben, alles, was den Mutterschoß erschließt; wenn du aber sagen solltest, auch das Erstgeborene des unreinen Viehes sei inbegriffen, darum erklärt er an anderer Stelle (Dewarim 15, 19), unter deinen Rindern und deinen Schafen; andere Erklärung, man kann den Vers, du sollst alles, was den Mutterschoß erschließt, absondern, auf den Erstgeborenen des Menschen beziehen.
so stelle beiseite. Hebr. »laß es hinwegziehen«, zu Gott, d. h. du sollst es für Gott beiseite stellen, damit es sich nicht mit anderen Tieren mische (Ibn Esra).
והעברת , לשון הפרשה , וכן הוא אומר והעברתם את נחלתו לבתו (במדבר כ"ז ח') , כלומר העבירו והסירו מיתר הנולדי' להיות לה' , וחזר ובאר דרך פרט איך תהי' ההעברה הזאת בכל מין ומין , שכל פטר שגר בהמה יהיו הזכרי' לה' , ופטר חמור יערף ובכור אדם יפדה , וכן מתורגם בל"א · שגר , לשון שלוח מן הבטן (הרשב"ם) , והוא על משקל ארץ שלא ישתנה בסמיכות , רק נמצאו מלות זרות ואלה הם שגר אלפיך (דברי' ז' י"ג וכ"ח ד' וי"ח וכ"א) , ובאדר תשכבך (לעיל ז' כ"ח) , הבל הבלים (קהלת א' ב' וי"ב ח') , מספח חמתך (חבקוק ב' ט"ו) , ושבר דלתך (ישעי' כ"ו ו') , ולא מצאתי יותר · (הראב"ע) :
V. 12. והעברת ל־, wörtlich: so sollst du an allen andern Verhältnissen vorüber- und Gott zuführen, d. h. mit Lossagung von allen andern Beziehungen Gott weihen. So auch: אתם נצבים וגו׳ לעברך בברית וגו׳, d. h. mit Lossagung von allem andern in den Bund mit Gott einzutreten. Hier nun: Wenn du Besitzer des Landes und dort nun mit deinen Hausesgruppen wirklich sesshaft geworden bist, dann sollst du alle männlichen Erstgebornen deiner Menschen und Güter mit Lossagung von allen Privatbeziehungen zum Ausdruck der Gotteshörigkeit aller Deinigen und alles Deinigen Gott zuführen, d. h. Gott weihen. —
שגר, lautverwandt mit שקר ,שכר ,שיר, aus sich hinaussetzen, Ausdruck für die tierische Geburt, rabbinisch heißt es überhaupt: fortschicken. — אשר יהיה לך haben wir übersetzt: das dir gehören wird. Nur wenn sowohl das Muttertier als das zu werfende erste Tier ausschließlich jüdisches Eigentum ist, unterliegt es der Erstgeburtsweihe.