Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אל תאכלו ממנו נא. שֶׁאֵינוֹ צָלוּי כָּל צָרְכּוֹ קוֹרְאוֹ נָא בְלָשׁוֹן עֲרָבִי:
ובשל מבשל. כָּל זֶה בְּאַזְהָרַת אל תאכלו:
במים. מִנַּיִן לִשְׁאָר מַשְׁקִין? תַּ"לֹ וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל, מִכָּל מָקוֹם (פסחים מ"א):
כי אם צלי אש. לְמַעְלָה גָּזַר עָלָיו בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, וְכָאן הוֹסִיף עָלָיו לֹא תַעֲשֶׂה, אל תאכלו ממנו … כי אם צלי אש:
ראשו על כרעיו. צוֹלֵהוּ כֻּלּוֹ כְאֶחָד עִם רֹאשׁוֹ וְעִם כְּרָעָיו וְעִם קִרְבּוֹ, וּבְנֵי מֵעָיו נוֹתֵן לְתוֹכוֹ אַחַר הֲדָחָתָן (שם ע"ד); וּלְשׁוֹן על קרבו כִּלְשׁוֹן "עַל צִבְאוֹתָם" (שמות ו'), כְּמוֹ בְּצִבְאוֹתָם – כְּמוֹת שֶׁהֵן, אַף זֶה כְּמוֹת שֶׁהוּא – כָּל בְּשָׂרוֹ מִשָּׁלֵם:
Esset nicht halbgar davon, was nicht 9 genügend gebraten ist, nennt man im Arabischen נא. Oder gekocht, das gehört alles zum Verbot, esset nicht davon (Peß. 41a). Im Wasser, woher wissen wir andere Getränke? Darum steht doppelt: gekocht, gekocht, auf irgendeine Weise (Peß. 41a). Sondern nur am Feuer gebraten, oben (V. 8) bestimmte er dies mit einem Gebot, und hier fügt er noch ein Verbot hinzu, esset nicht davon, außer am Feuer gebraten. Seinen Kopf mit seinen Kniestücken, man brate das Ganze in einem Stück mit dem Kopf und den Kniestücken und dem Inneren, die Eingeweide lege man, nachdem man sie abgewaschen, hinein (Peß. 74a). Der Ausdruck על כרעיו ועל קרבו ist gleich dem Ausdruck (6, 26) על צבאותם = בצבאותם, soviel diese sind; auch hier, soviel es ist, alles Fleisch vollständig.
nicht davon essen roh. Wie es der Brauch mancher heidnischen Völker bei ihren Opferfesten war.
gekocht. Das Lamm sollte nicht gekocht werden, weil das die Zerlegung des Tieres notwendig gemacht hätte.
im Wasser. Diese Hinzufügung ist notwendig, da ohne diesen Zusatz das Verb בשל »rösten« bedeutet; II Chr. XXXV, 13. Das Lamm sollte nicht zerstückelt werden, sondern als Ganzes am Feuer geröstet werden. Wahrscheinlich sollte hiermit die vollendete Einheit Israels als Volksganzes dargestellt werden. Eine Mahlzeit, an einer Tafel, ein ganzes Stück wird gegessen und restlos verspeist (nichts durfte bis zum Morgen übrigbleiben).
אל תאכלו ממנו נא, שאינו צלוי כל צרכו יקרא נא בלשון ערבי : ובשל , שם התאר ופירושו שהוא מבושל במים , כי גם צלי אש יקרא מבושל כדכתיב ובשלת ואכלת (דברים ט"ז ז') , ויבשלו הפסח באש כמשפט (ד"ה ב' ל"ה י"ג) , כי ענין הבשול הוא התקון לצורך האכילה , בל"א (גאר ווערדן או גאר מאכן) , בין שיהי' באש או במים , והמבושל באש יקרא צלי , וצוה שלא יאכלו אותו לא נא ולא מבושל במים : ראשו על כרעיו , צלהו כלו כאחד עם ראשו ועם כרעיו ועם קרבו , בני מעיו נותן לתוכו אחר הדחתן , ולשון על כרעיו ועל קרבו כלשון על צבאתם (לקמן נ"א) , כמו בצבאות' כמות שהן , אף כאן כמות שהו' , כל בשרו משלם :
V. 9. נא, (von נוא: gestört werden, in einer angefangenen Bewegung unterbrochen werden, daher נָא: die bittend entgegentretende Partikel, und הניא: die Ausführung einer Absicht hindern): unfertig, halbgar. Der Gegensatz ist: בשל מבושל במים, Garmachung durch Zusatz von Wasser oder sonstigen Flüssigkeiten. Ihr erhaltet die Freiheit fertig aus Gottes Händen und es bedarf dazu nicht erst noch menschlichen Zusatzes. Und ihr erhaltet die Freiheit auf einmal כולו כאחד (siehe Raschi Peßachim 74a Mischna) ראשו על כרעיו ועל קרבו, von Kopf und Hand und Fuß und der Tätigkeit der Ernährung und des Lebens fallen die Fesseln mit dem Ganzen zugleich. Dies ראשו וגו׳ vindiziert ihm den symbolischen Charakter.