Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ושמרתם את המצות. שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי חִמּוּץ; מִכָּאן אָמְרוּ תָּפַח תִּלְטֹשׁ בְּצוֹנֵן, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר אַל תְּהִי קוֹרֵא אֶת הַמַּצּוֹת, אֶלָּא אֶת הַמִּצְווֹת – כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמַּצָּה, כָּךְ אֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא אִם בָּאָה לְיָדְךָ, עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד (שם):
ושמרתם את היום הזה. מִמְּלָאכָה:
לדרתיכם חקת עולם. לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר דורות וְחקת עולם עַל הַמְּלָאכָה אֶלָּא עַל הַחֲגִיגָה, לְכָךְ חָזַר וּשְׁנָאוֹ כָּאן, שֶׁלֹּא תֹאמַר אַזְהָרַת כל מלאכה לא יעשה לֹא לְדוֹרוֹת נֶאֶמְרָה אֶלָּא לְאוֹתוֹ הַדּוֹר:
Hütet die Mazzot, daß sie nicht zur 17 Säuerung kommen; von hier lernt man, daß man den Teig, wenn er anschwillt, mit kaltem Wasser beschlage; R. Joschija sagt, lies nicht מצות, sondern מצוות; wie man die Mazzot nicht sauer werden lassen darf, so darf man auch die Gebote nicht sauer werden lassen; sondern erfülle es sofort, sobald ein solches in deine Hand kommt (Mech.). Und hütet diesen Tag, vor Arbeit. Für eure Geschlechter als ewige Satzung, weil bis jetzt Geschlechter und ewige Satzung nicht beim Verbot der Arbeit, sondern nur bei der Feier des Festes (V. 14) vorgekommen ist, darum wiederholt er es noch einmal hier, damit du nicht sagest, das Verbot, es darf keinerlei Arbeit verrichtet werden, beziehe sich nicht auf die späteren Geschlechter, sondern nur auf jenes Geschlecht.
ושמרתם את המצות , לפי פשוטו לאכלם ביום הזה לזכרון , כי בעצם היום הזה הוצאתי וגו' ולא הספי' בצקם להחמיץ , כדכתיב ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרי' עגת מצות כי לא חמץ וגו' (לקמן ל"ט) , וחז"ל דרשו ושמרתם את המצות שצריכין שמור שלא יבאו לידי חמוץ : הוצאת' את צבאותיכם , הטעם שתאמרו כן לדורותיכם כי הגאולה הזאת היתה בתחלת החדש ועדיין לא יצאו , ויתכן שיהי' זמן מורכב כאשר זכרנו בכמה מקומות (איך ווערדי הרויס גפיהרט האבן) : ושמרתם את היום הזה , מנמלאכה : לדרתיכם חקת עולם , לפי שלא נאמר דורות וחקת עולם על המלאכה אלא על החגיגה , לכך חזר ושנאו כאן לאסור המלאכה לדורות :
V. 17. Wie das קרבן פסח vier Tage vor dem Opfer למשמרת sein sollte und lange vor der Feier der jüdische Sinn mit dem Gedanken erfüllt sein soll, den Ausdruck seiner gänzlichen Hingebung an seinen Hirten nicht mangelhaft werden zu lassen: so sollen wir auch dem jedesmal wiederkehrenden Tage unseres Auszuges mit sorgfältiger Darstellung eines ungesäuerten Brotes entgegengehen und es in dem Sinne vor Gärung hüten, weil an diesem Tage Gott uns in die Freiheit geführt und dieser Tag daher nicht mit dem Brote der Selbständigkeit, sondern mit dem Brote der eigenen Unselbständigkeit empfangen werden will. Diese schon vor dem Feste unsere Aufmerksamkeit in Anspruch nehmende Fürsorge ist zugleich eine Fürsorge für die Erhaltung des Tages, der damit gegen Vergessenheit und Vernachlässigung gesichert ist.