Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וּלְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהֹוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Allen Söhnen Jisraels aber vom Menschen bis zum Vieh wird kein Hund seine Zunge regen; damit ihr erkennet, daß Gott wunderbar scheidet zwischen Mizrajim und Jisrael.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Allen Kindern Jisraels aber soll kein Hund die Zunge regen, weder gegen einen Mann noch gegen Vieh, damit ihr erkennet, daß der Ewige einen Unterschied macht zwischen Mizrajim und Jisrael.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Allen Kindern Jißrael aber soll kein Hund die Zunge spitzen, von Mann bis Vieh, damit ihr erkennet, daß HaSchem zwischen Mizrajim scheidet und Jißrael.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

אללען קינדערן ישראלס אבער זאלל קיין הונד דיא צונגע רעגען, וועדער געגען איינען מאן , נאך געגען פיה, דאמיט איהר ערקעננעט , דאס דער עוויגע איינען אונטערשיד מאכט , צווישען מצרים אונד ישראל ·

Onkelos

וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָא יַנְזֵק כַּלְבָּא בְּלִישְׁנֵהּ לְמִנְבַּח לְמֵאֲנָשָׁא וְעַד בְּעִירָא בְּדִיל דְתִדְעוּן דְיַפְרֵישׁ יְיָ בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל:

Raschi

לא יחרץ כלב לשונו. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן שִׁנּוּן – לֹא יְשַׁנֵּן, וְכֵן "לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשׁוֹנוֹ" (יהושע י') – לֹא שִׁנֵּן, "אָז תֶּחֱרַץ" (שמואל ב ה׳:כ״ד) – תִּשְׁתַּנֵּן, "לְמוֹרַג חָרוּץ" (ישעיהו מ"א) – שָׁנוּן, "מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ" (משלי כ"א) – אָדָם חָרִיף וְשָׁנוּן, "וְיַד חֲרוּצִים תַּעֲשִׁיר" (שם י') – חֲרִיפִים, סוֹחֲרִים שְׁנוּנִים:

אשר יפלה. יַבְדִּיל:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Wird kein Hund seine Zunge spitzen, ich meine, es bedeutet schärfen, er wird nicht spitzen; ebenso (Jos. 10, 21) gegen die Kinder Jisrael spitzte keiner seine Zunge; (II Sam. 5, 24) dann sollst du eilen, scharf sein; (Jeschajahu 41, 15) geschärfte Dreschwalze, scharf; (Spr. 21, 5) die Gedanken des Arbeitsamen, eines eifrigen, scharfen Menschen; (dort 10, 4) die Hand der Fleißigen wird reich, der Scharfen, geschärfter Kaufleute. Daß unterscheidet, trennt.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 7. חרץ, das verstärkte חרש, die Hartes überwindende Schärfe; auf Geschmack übertragen: der eindringende scharfe Geschmack, חריצי חלב: Käse; auf Menschentätigkeit: der Schwierigkeiten überwindende emsige Fleiß: יד חרוצים die Hand der Fleißigen. Kein Hund wird seine sonst so fleißige Zunge in Bewegung setzen. Bis zum Tier hinab wird nicht nur niemand Israel etwas Leides zufügen, nicht einmal eine wenn auch ohnmächtige feindselige Regung, wie das Anbellen eines Hundes, wird gegen sie rege werden. Bis zum Tier hinab wird alles von stillem Respekt vor dem jüdischen Menschen erfüllt sein. Ganz ähnlich heißt es Josua 10, 21: לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו, und zwar dort nicht bloß vom Hunde.

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz

kein Hund seine Zunge spitzen. Ein sprichwörtlicher Ausdruck, der Sicherheit und Frieden bezeichnen soll.

Biur von Moses Mendelssohn

לא יחרץ כלב לשנו , לשון רש"י אומר אני שהוא לשון שנון , לא ישנן , וכן לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו (יהושע י' כ"א), לא שנן , אז תחרץ (שמואל ב' ה' כ"ד) , תשתנן, למורג חרוץ (ישעי' מ"א ט"ו) שנון , מחשבות חרוץ (משלי כ"א ה') , אדם חריף ושנון , ויד חרוצי' תעשיר (שם י' ד') ,חריפי' סוחרי' שנוני' עכ"ל , והכוונה שבכורי ישראל אפילו קול נבות של מזיקי החיות לא יזיק אותם : יפלה , יבדיל :

Text herunterladen