Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויאמר משה כה אמר ה'. בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַרְעֹה נֶאֶמְרָה לוֹ נְבוּאָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁיָּצָא מִלְּפָנָיו לֹא הוֹסִיף רְאוֹת פָּנָיו:
כחצת הלילה. כְּהֵחָלֵק הַלַּיְלָה: כחצת. כְּמוֹ "בַּעֲלוֹת" (מלכים א י"ח), "בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ" (תהילים קכ"ד), זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ לְיַשְּׁבוֹ עַל אָפְנָיו, שֶׁאֵין חֲצוֹת שֵׁם דָּבָר שֶׁל חֲצִי. וְרַבּוֹתֵינוּ דְרָשׁוּהוּ כְּמוֹ כַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וְאָמְרוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה "כַּחֲצוֹת", שֶׁמַּשְׁמַע סָמוּךְ לוֹ, אוֹ לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו, וְלֹא אָמַר "בַּחֲצוֹת", שֶׁמָּא יִטְעוּ אִצְטַגְנִינֵי פַרְעֹה וְיֹאמְרוּ מֹשֶׁה בַּדַּאי הוּא (ברכות ד'):
Mosche sprach, so spricht der Ewige; als er vor Pharao stand, wurde ihm diese Prophezeiung mitgeteilt; denn, als er von ihm weggegangen war, erschien er nicht mehr vor seinem Angesichte. Wenn die Nacht sich teilt, wenn die Nacht in der Mitte geteilt wird; כחצות wie (I Kön. 18, 36), als emporstieg; (Ps. 124, 3) da ihr Zorn gegen uns entbrannte; dies ist der einfache Sinn, wenn man es seiner Stellung im Satz entsprechend erklärt; denn חצות ist kein Hauptwort von חצי; unsere Lehrer erklären es gleich חצי הלילה und sagen, Mosche sagte, um die Mitternacht, das bedeutet, nahe daran, entweder kurz vorher oder nachher, und er sagte nicht בחצות in der Mitternacht, vielleicht könnten sich die Astrologen Pharaos irren und sagen, Mosche ist ein Lügner; aber der Heilige, gelobt sei Er, kennt genau alle Seine Zeiten und Augenblicke und sprach כחצות (Ber. 4a).
Moscheh sprach. Zu Pharao, als Antwort auf sein Ultimatum; X, 28.
ziehe ich aus. Onkelos übersetzt: »Ich will mich offenbaren.«
כחצת הלילה , כהחלק הלילה , ואין חצות שם דבר של חצי כי אם המקור מן חנה כמו כעלות מן עלה בחרות אפם (תהלי' קכ"ד ג') , מן חרה , כלומר כשיגיע אותו הזמן שיחלה הלילה אני יוצא וגו' , ובשעת מעשה כאשר הגיע הזמן ההוא ראוי לומר ויהי בחצי הלילה בבי"ת , זהו לפי פשוטו לדעת רש"י והרשב"ם ז"ל , ומסכים למה שכתבנו למעלה בתיבת כשלחו , ואול' מצאנו המקור עם הכ"ף גם על העבר, כמו ויהי כראות את הנזם וגו' וכשמעו את דברי רבקה אחתו (בראשית כ"ד ל') , כשמע עשו (שם כ"ז ל"ד) : אני יוצא , הטעם על הגזרה היוצאת מלפני השם :
V. 4. אני יוצא, wie כי הנה יוצא ממקומק לפקוד וגו׳ (Jes. 26, 21), כי אז יצא ד׳ לפניך להכות וגו׳ (Sam. II. 5, 24) usw. Es bezeichnet überall ein unmittelbares Einschreiten zur Zerstörung eines Entgegenstehenden. Was bisher von Gott in Ägypten geschehen, waren אותות ומופתים, von seinen Boten geübt, gleichsam seine Vorboten, die Ihn ahnen ließen und seine Ankunft drohend ankündigten. Jetzt tritt Er selbst in seinem Gegensatz zu Mizrajim hervor, und sofort stirbt Mizrajim in den edelsten seiner Geschlechter. אני, von אנה: von jemandem ausgehen, ist immer die sich einem andern gegenüber fühlende Persönlichkeit, von welcher an den andern etwas ausgeht, während אנכי die den andern umfassende, tragende Persönlichkeit ist.