Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכׇל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Einer sah den andern nicht und keiner stand drei Tage lang von seiner Stelle auf. Allen Söhnen Jisraels war aber Licht in ihren Wohnungen.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Sie sahen einer den andern nicht, und es regte sich niemand von seiner Stelle, drei Tage lang. Allen Kindern Jisraels aber schien Licht in ihren Wohnungen.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Einer sah den andren nicht, und drei Tage lang stand niemand von seinem Platze auf; allen Kindern Jißrael aber war Licht in ihren Wohnsitzen.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
זיא זאהן איינער דען אנדערן ניכט, אונד עס רעגטע זיך ניאמאנד פאן זיינער שטעללע, דרייא טאגע לאנג · אללען קינדערן ישראלס אבער שיהן ליכט אין איהרען וואהנונגען·
Onkelos
לָא חֲזוֹ אֱנָשׁ יָת אֲחוֹהִי וְלָא קָמוּ אֱנָשׁ מִתְּחוֹתוֹהִי תְּלָתָא יוֹמִין וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲוָה נְהוֹרָא בְּמוֹתְבָנְהוֹן:
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
מתחתיו , מביתו , לפי פשוטו שלא ידעו להיכן ילכו , ולשון הרמב"ן ז"ל כי לא הי' החשך הזה אפיסת אור השמש שבא שמשם והי' כמו לילה , אבל הי' חשך אפלה , כלומר איד עב מאד שירד מן השמי' על כן אמר נטה את ידך על השמי' להוריד משם חשכה גדולה ונפלת עליהם , והיתה מכבה כל נר , כאשר בכל החפירות העמוקות ובכל מקומות החשך העבוש לא יתקיים הנר וכו' , ועל כן לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו , ואלמלא כן היו משתמשין בנרות , וזהו שאמר הכתוב שלח חשך ויחשך (תהלי' ק"ה כ"ח) , כי הי' שלוח חשך לא אפיסת אור השמש בלבד , ויתכן שהי' איד עב מאד מורגש שהי' בו ממש כדברי רבותינו כאשר הוא בים אוקינוס בעדות ר"א עכ"ל , והוא הראב"ע שכתב והנה בים אוקינוס יצא חשך עב שלא יוכל אדם להפריש בין יום ובין לילה ויעמוד זה לפעמים חמשה ימים , ואני הייתי שם פעמים רבות עכ"ל :
Text herunterladen
Keiner erhob sich von seiner Stelle. Zu verängstigt, um sich bewegen zu können.
Licht in ihren Wohnstätten, d. h. im Land Goschen. Prof. Eduard Mahler identifiziert die neunte Plage mit der Sonnenfinsternis vom 13. März 1335 v. Chr., die ganz Ägypten verdunkelte, aber in Goschen nicht die Form einer totalen Sonnenfinsternis annahm; s. »aber bei allen Kindern Israels war Licht in ihren Wohnsitzen«. (So war z. B. die Sonnenfinsternis vom 24. Januar 1925 in der unteren Hälfte von New-York nicht sichtbar; die 96. Straße markierte die Südgrenze des Totalitätsbereiches.) Die Tradition steht auf dem Standpunkt, daß die Finsternis am 1. Nissan stattfand, der damals auf einen Donnerstag fiel. Wenn Mahlers Feststellung zuträfe, so würden wir das genaue Datum des Exodus, den 27. März 1335 v. Chr., kennen. Prof. Mahler nimmt ferner die Worte »Drei Tage« vom Schluß des v. 22 und verbindet sie mit v. 23 derart, daß es dann hieße: »Drei Tage sah einer nicht den anderen, und keiner erhob sich von seiner Stelle drei Tage.« Das hieße, daß, auch wenn die totale Sonnenfinsternis nur einen Tag gedauert hätte, ihre Nachwirkungen — die entsetzliche lähmende Angst — drei Tage auf den Menschen lastete. Griechische Schriftsteller haben uns plastische Schilderungen der Wirkungen von Sonnenfinsternissen hinterlassen, »als die Menschen wehe Furcht überkam«. Wenn die Beobachter einer solchen Finsternis gar »Eingeborene« (Schwarze) sind, so gibt eine totale Sonnenfinsternis Anlaß zu den merkwürdigsten Szenen, zu einem Gemisch von Lärmorgien, Verzweiflung und Zornesausbrüchen.